סוגיית החוב של יוון מסרבת לרדת מהכותרות הכלכליות. במהלך הימים האחרונים התגלה ויכוח נוקב בנוגע לזהות הגוף החיצוני, אליו צריכה לפנות יוון לבקשת סיוע כלכלי. בעוד הבנק המרכזי בגוש האירו וצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש, סבורים כי מדינות גוש האירו הן אלו שצריכות להעניק את הסיוע ליוון, הרי שגרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש סבורה שזהו תפקדה של קרן המטבע הבינ"ל. ראש ממשלת יוון העמיד אולטימאטום וטען כי אם עד פסגת מנהיגי האיחוד האירופאי שתתקיים ב- 25-26 במארס, לא תושג הסכמה בנושא, תפנה יוון לקרן המטבע. אנו סבורים כי בסופו של דבר יוחלט שמדינות גוש האירו הן שיושיטו יד ליוון לשעת צרה ושהויכוחים האחרונים נועדו ללחוץ על יוון לבצע רפורמות נוספות בכלכלתה ולצמצם את הגירעון, עוד לפני הבטחת סיוע חיצוני. אי הבהירות והמתח סביב הסוגיה היוונית מגבירים את הביקוש לאג"ח של ממשלת גרמניה והביאו לירידת התשואות לאורך העקום הממשלתי. גם ירידה חדה מהצפוי בסנטימנט הצרכנים בגוש האירו ובגרמניה והעובדה שמדד המחירים ליצרן בפברואר בגרמניה נותר בלא שינוי, תמכו במגמת ירידת התשואות.
מאז תחילת המשבר בסוגיית החוב היוונית, אנו מאמינים כי בסופו של דבר יושג הסדר המפרט את עקרונות הסיוע למדינות הגוש שלהן גירעונות גדולים ובמיוחד ליוון. יחד עם זאת להערכתנו, ההשקעה באג"ח של ממשלת יוון היא מסוכנת, צפויה לסבול מתנודתיות ואינה מתאימה למשקיעים שונאי סיכון. הגורם המכריע ביכולת פירעון החוב העתידי של יוון, תלוי בהשגת הסכם תמיכה וגיבוי לחוב היווני מצד מדינות הגוש העשירות. השקעה באג"ח של יוון מתאימה רק למשקיעים חובבי סיכון המאמינים שבעת מצוקה יושיטו מדינות הגוש העשירות סיוע למדינה.
להערכתנו רמת התשואות לאורך העקום הגרמני ומדינות בעלות כלכלות איתנות כדוגמת צרפת והולנד היא נמוכה ומשקפת בין השאר גם עלייה במפלס החרדה של המשקיעים, סביב המתרחש במדינות ה- PIGS. לפיכך במקביל לירידה במפלס החרדה סביב הנושא, אנו צופים מגמה של עליית תשואות לאורך העקומים של המדינות העשירות. יחד עם זאת עליית התשואות לא תהיה חדה הואיל והבנק המרכזי יימנע מנקיטת צעדים המיועדים לריסון מוניטארי בשלב מוקדם יחסית, על מנת שלא להוסיף ולפגוע במדינות ה- PIGS, בעלות הגירעונות הגדולים.