"ההפתעה העיקרית היא שתהליכים שראיתי בבורסות שעבדתי בהן בעבר, הם לא מסובכים ויכולים להתבצע במהירות, פה לוקחים הרבה זמן, וזה בעייתי". כך אמר היום (ג’) יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה, בוועידת שוק ההון של "גלובס", במסגרת שיחה שקיים עם רו"ח צבי שיף, שותף וראש האשכול הפיננסי BDO זיו האפט.
ביינארט הסביר כי הסיבות לכך הן בעיקר מבניות. "כמעט כל דבר שהבורסה רוצה לעשות היא צריכה את אישור רשות ני"ע, כמו בעולם, ובהרבה מאוד דברים אישור ועדת הכספים ולפעמים חקיקה. צריך לקחת זאת בחשבון, שכל דבר שרוצים לעשות לוקח בין כמה חודשים לכמה שנים. בגלל זה מהססים לפני שמבצעים משהו, וזה לא טוב. בבורסה בשיקגו לדוגמא, משיקים הרבה מאוד נגזרים, ומה שעובד נשאר. פה אי אפשר לעשות זאת. לנו יש נטיה שאם משיקים משהו אז יש טראומה, וצריך להיפטר מזה".
- מה עוד הפתיע אותך כשאתה מסתכל לאחור, שנה וחצי לאחר שנכנסת לתפקיד שלא ידעת כשנכנסת אליו?
"אחד הדברים שהפתיעו אותי זה המרכזיות של הבורסה. כל דבר שאנחנו עושים מעניין את כולם. הבורסה צריכה להיות מנוע צמיחה אם היא עובדת כמו שצריך, לכן כל צעד שעושים כולם מסתכלים. לכל אחד יש דעה, וזה אחר מאוד. מה שהכי הפתיע אותי זה הייתה החזרה, שהייתה קלה יותר ממה שחשבתי".
- יש הרבה הבדלים בין השוק האמריקאי לישראלי. מה ההבדל העיקרי ביניהם?
"השוק האמריקאי הרבה יותר מגוון. יש כמות אדירה של מכשירים. מצד שני, השוק האמריקאי, וגם האירופאי, התפיסה שם מטילה הרבה יותר אחריות על השוק והמשקיע. יש שם רגולציה, והיא מאוד יסודית, אבל יש הרבה אחריות על המשקיע, וכשמישהו מתנהג לא כמו שצריך, העונש כבד, לכן יש הרתעה. השילוב של שניהם גורם לכך ששחקנים ובורסות יכולים לעשות יותר דברים. נובע מתפיסה שמי שמבין הכי טוב מה קורה בשוק ההון זה השחקנים בשוק ההון".
- כולנו זוכרים את 2007, שהייתה שנת שיא בפעילות הבורסה. כשמסתכלים היום אחורה, נראה חלום רחוק. איפה טעינו?
"יש תהליכים טבעיים. חברות באופן טבעי נמחקות, נקנות, מגיעות לסוף דרכן. הבעיה היא לא שהן נמחקות, אלא שאנחנו צריכים להביא חברות חדשות. אם מסתכלים על כלכלת ישראל ושואלים מאיפה יבואו החברות, רואים תופעה לא ברורה. בישראל אין בעצם חברות גדולות. אין גם הרבה חברות תעשייה גדולות. השאלה היא מה תפקידנו. אני מאמין שהבורסה צריכה לספק את החיבור בין הכסף לשכל, ואם יש בישראל כמות אדירה של חברות קטנות וחברות בצמיחה, אבל לצערי שוק ההון לא נותן להן את הפתרונות שהן צריכות.
"נוצרים מאות סטארטאפים בשנה. חלק גדול מהם לא מצליחים, אבל הזמן הממוצע שלוקח להם להיכשל הוא 4 שנים. זה אומר שיש להם מספיק כסף להתקדם. השאלה היא אם באמת מה שקורה לאותן חברות ששוק ההון לא נותן להן פתרון, אם הן נמכרות כי אין להן אלטרנטיבה, אז זה אומר שכשלנו. זה השינוי שאנחנו רוצים לעשות. זה שינוי שאומר שהבורסה צריכה להסתכל על חברות בצמיחה. השירותים שאנחנו נותנים והרגולציה שאנחנו מפעילים צריכות להשתנות. הן צריכות לעבוד תחת סט רגולטורי קל יותר. ניתן להן שירותים נוספים, תהיה עליהן אנליזה של חברה בינלאומית שיוכל לשמש משקיעים. סט של שירותים שיספק להן סביבה נוחה יותר. בארץ יש יותר הפצה מחיתום, צריך גם את זה לתקן. אני מאמין שהדברים האלה ישנו את התמונה. מימון האנליזה יגיעו מכמה מקורות. זה ייתן ביסוס מספיק טוב לדעת מי החברה. זה מודל שניסו אותו בכל מיני מקומות בעולם".
- מדברים הרבה על עידן הרשתות החברתיות ומימון המונים. האם הבורסה לא צריכה לייצר מימון המונים?
"הרעיון של גיוס המונים זה מועדון כזה או אחר, שההשקעה מתבצעת כי האנשים יש להן דעה על מה שקורה. זו לא העבודה שלנו. הרעיון שאנחנו נהיה הפלטפורמה זה לא מתאים".
- הבנקים כעושי שוק בתחום המניות. לדעתך צריך לאפשר להם?
"צריך לשנות את המצב, זו טעות. בכל העולם זה נהוג ומאפשרים להם לעשות שוק. זה שירות ומאפשר נזילות. זו החלטה של הפיקוח על הבנקים. צריך להגיד שזה בסדר ויש דרכים לעשות זאת. אין שום סיבה שלא יהיה בארץ".
- הארכת שעות המסחר בבורסה, טוב או רע?
"לא ברור. אבל מסחר בימי שישי זה טוב, משום שיש בעיה של חשיפה, בעיקר במניות הדואליות".