הכנס ה 9 השנתי המשותף של הקריה האקדמית אונו ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, שהתקיים היום (ב’), עסק בדיני חברות וממשל תאגידי. בכנס, בניהולו של פרופ’ זוהר גושן מהקריה האקדמית אונו ומאוניברסיטת קולומביה, השתתפו שופטי בית המשפט המחוזי רות רונן וחאלד כאבוב; השופט ליאו סטריין, נשיא בית המשפט העליון של דלוואר; פרופ’ הנרי הנסמן מאוניברסיטת ייל; פרופ’ רונלד גילסון מאוניברסיטאות סטנפורד וקולומביה, ורבים נוספים.
השופט ליאו סטריין, נשיא בית המשפט העליון של מדינת דלאוור: "האג’נדה המשפטית של דלאוור מבקשת לתמרץ אנשי עסקים אשר לוקחים סיכונים עסקיים מושכלים. מערכת המשפט עשתה התאמות לטובת המחזיקים מתוך הבנה שגם טעויות שנבעו מסיכון משוכל הן ליגיטימיות. בתי המשפט מעדיפים שלא להתערב ולסמוך על מנגנוני האישור הפנימיים של החברות. מאידך, לא ראוי להפריז בזכויות הצבעה של בעלי מניות, בעלי המניות פועלים ממניעים מגוונים. בעל המניות הכי אסרטיבי וקולני לא בהכרח צודק מבחינת טובת החברה. השיטה המועדפת למשטר פעולות חריגות היא זו שמוודא הליך אישור הוגן שבדרך כלל מביא לתוצאה הנכונה אם כי לא תמיד האופטימלית".
שופטת בית המשפט המחוזי בת"א המחלקה הכלכלית, רות רונן, תמכה בדברי סטריין וטענה כי "יישום הכלל של שיקול הדעת השיפוטי מבקש להתערב כמה שפחות בהחלטות העסקיות". עוד הוסיפה רונן, כי "בחינת התהליך שבו התקבלו ההחלטות, חשובה אף יותר מבחינת תוכן ההחלטה העסקית. לרוב, אם הליך ההחלטה היה רציונלי אזי בית המשפט ימעט להתערב. ההתערבות תקרה רק במידה שיש בו חשש לניגוד עניינים, חשש להטעייה, או הליך שהתקבל עם מידע חסר".
שופט בית המשפט המחוזי המחלקה הכלכלית, חאלד כבוב: "המשק הולך לקראת התכווצות ורכישת חברות - השטחת הפירמידה, מדובר במהלך נכון אך בעל פרצות רבות שעלולות לפגוע בבעלי המניות שבמיעוט לטובת בעלי השליטה בחברה, שהם בעלי ההון. קיים קונפליקט בין בעלי המניות שונים בחברה, שעה שזו מקבלת החלטה להגביר את המינוף תוך סיכון בפגיעה בהון החברה לטווח הארוך. מחד, נטילת ההתחייבויות העסקיות של החברה והאפשרות ליצירת סיכון לבעלי מניות ומצד שני, עד כמה צרכיו של בעל שליטה להחזיר חובות שנטל לצורך רכישת החברה עלולים לפגוע ביציבות החברה עצמה".
פרופ’ זוהר גושן, לשעבר יו"ר הרשות לנירות ערך התייחס למחקרו הידוע מלפני 20 שנה, שטען שכל דיני התאגידים נועדו כדי לצמצם את ניגודי האינטרסים בין הנציג לבין השולח (בעלי המניות). כעת, אחרי 20 שנה מציע גושן דרך הסתכלות חלופית, אשר מסבירה את דיני התאגידים לפי "עלויות השולח" אשר מושפעת מסוגי השליטה בחברה. בהמשך הוסיף, "גופי האכיפה של החוק, כגון בתי משפט, רגולטורים ומחוקקים לא צריכים לקחת צד או להתערב בשאלה של אחזקת החברה - בין אם זה דירקטור או בעל מניות. הגופים הללו צריכים לכבד את המבנה של החברה שנבחר לסייע לשני הצדדים".
פרופ’ רונלד גילסון, מאוניברסיטאות סטנפורד וקולומביה, ציין כי "ב-5 השנים האחרונות, אנחנו עדים לשינוי של מגמה מהותי במבנה בעלות המניות. אם עד לפני 5 שנים הבעלות היתה אישית של הציבור, כיום בין 40- 70 אחוז מכלל המניות בארה"ב מוחזקות על ידי גופים מוסדיים. המגמה הזאת משנה את כל ההסתכלות על דיני התאגידים וצפוי שיהיו לה השלכות גדולות בהמשך. השינוי בפרדיגמה הופך גלובלי והגיע גם לישראל ובעתיד הקרוב אנחנו צפויים לראות את השלכות השינוי".