פרויקט מרה נוסטרום הבינלאומי (Mare Nostrum), העוסק במדיניות לתכנון מתואם של חופי הים התיכון, מברך על היוזמה הישראלית לתכנון המרחב הימי, דבר שיציב לטענתם את מדינת ישראל במעמד מוביל בנושא הסדרת המים הטריטוריאליים והכלכליים ביחס למדינות הים התיכון.
"אני רוצה לברך בשם מרה נוסטרום על היוזמה הממלכתית להסדרת תכנון המים הטריטוריאליים והכלכליים", אמרה פרופ’ רחל אלתרמן מהטכניון, העומדת בראש פרויקט "מרה נוסטרום". "כמי שחוקרת את תכנון החופים ובהתבסס על מחקר בינלאומי השוואתי, היוזמה הזאת מרשימה מאד ומציבה את ישראל בין המדינות המובילות בנושא".
פרופ’ אלתרמן השתתפה בשבוע שעבר בכנס השקה שקיים משרד הפנים להכנת מסמך מדיניות לתכנון המרחב הימי של מדינת ישראל. בכנס, הוצגו העקרונות של מסמך המדיניות, הכולל סקירה, לימוד וניתוח של המצב הקיים. המסמך מגדיר חזון, עקרונות תכנון וניהול וכללי הפעילות של השימושים השונים במרחב הימי, זאת על בסיס עקרונות תכנון תוך ניצול הזדמנויות והסדרת קונפליקטים בראייה כוללת וארוכת טווח.
פרופ’ אלתרמן ציינה כי היוזמה הממשלתית, בהובלת מנהל התכנון, היא חדשנית מאחר שהיא עוסקת לא רק במרחב הימי בלבד אלא גם בחיבור בין המרחב הימי לתכנון החופים ובמסגרתה תבוצע הערכה מחדש של החקיקה ותכנון החופים.
"באיחוד האירופי נאלצו לחוקק חוק, שנוגע רק לים, כי הסמכות של האיחוד לדרוש מהמדינות החברות לפעול איננה חלה על נושאים קרקעיים," אמרה פרופ’ אלתרמן. "החיבור שיצרה ישראל בין מדיניות תכנון הים לבין תכנון החופים הוא דבר שמדינות אחרות שואפות לו והוא קיים רק במספר מועט של מדינות. השלמת המהלך תציב את ישראל בעמדה טובה בהשוואה לרבות ממדינות אירופה".
לדברי אלתרמן, נדיר שאותו מוסד שאחראי על תכנון המרחב הקרקעי (בישראל: מינהל התכנון והמועצה הארצית לתכנון ובנייה) עוסק גם במרחב הימי. ברוב הארצות האחרות הגופים הממשלתיים, שעוסקים בשני הנושאים, הם נפרדים. גם במובן זה, ישראל היא בין המדינות המובילות.
"הסינתזה בין כל התחומים הנוגעים לים ולאזור החוף הקרקעי, הוא מאד מרשים, כולל העובדה שעשרות גופים ממשלתיים ומעין-ממשלתיים שהתגייסו לפעול במשותף למען משימה זאת," סיכמה פרופ’ אלתרמן.
מרה נוסטרום הוא פרויקט תלת-שנתי במימון האיחוד האירופי, הבוחן דרכים חדשות לשימור כל חופי הים התיכון. מטרתו הסופית של הפרויקט היא לשפר את הקיימות הסוציו-כלכלית והסביבתית של החופים לאורך אגן הים התיכון ולחזק את עמידותם בפני פגעי טבע ונזקים הנובעים מפיתוח סביבתי. הפרויקט מתמקד בזיהוי הפערים בין כוונות לביצוע, בעיקר בתחום הכלים המשפטיים והמוסדיים. הפרויקט, זכה למענק של 4.3 מיליון אירו והוא כולל מוסדות אקדמאיים, ארגונים לא ממשלתיים, רשויות מקומיות ורשות נמלים בישראל, ספרד, יוון, ירדן ומלטה.