פסגות מותירים את תחזית הצמיחה של המשק בשנת 2015 על 3.0%-3.5%

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, התייחס היום לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון, מהם עולה כי המשק הישראלי התרחב ברבעון הראשון של 2015 ב-2.5% (כל הנתונים המוצגים הם שיעור שינוי רבעוני במונחים שנתיים), זאת בהשוואה לצמיחה של 6.6% (עודכן מ-7.0%) ברבעון האחרון של שנה שעברה ו-0.8% (עודכן מ-0.4%) ברבעון השלישי של שנת 2014.

כשם שלא התלהבו משיעור הצמיחה הגבוה ברבעון האחרון של שנה שעברה, בפסגות גם מתקשים להתאכזב מהנתון הנוכחי בשל העובדה כי שניהם היו מוטים יחסית לאחר הרבעון החלש בזמן מבצע "צוק איתן". "למעשה, אם נצלול פנימה לסעיפי התוצר נראה כי המצב טוב יותר משכותרות העיתונים מנסים לצייר. הסיפור הגדול כאן הוא ללא ספק הצריכה הפרטית אשר כבר סוגרת ארבעה רבעונים רצופים של צמיחה הגבוהה מ-5%. ממש כמו באמריקה. כשהריבית אפסית וכשתנאי המימון אטרקטיביים מתמיד, אז למה לא?" אומרים כלכלני פסגות.

מנגד, ההשקעות במשק ממשיכות להטריד, לאחר שאלו התכווצו ב-5.8%. נוסיף לכך גם את דחיית ההשקעה במפעל החדש של אינטל והדחייה בהשקעות במאגר הגז לוויתן ונקבל שההשקעה במשק השנה הולכת ומסתמנת כמשקולת לא קלה על צמיחת המשק. אי לכך, מותירים כלכלני פסגות את תחזית הצמיחה לשנת 2015 על כנה ומעריכים כי זו תעמוד על 3.5%-3.0%, אך בניגוד להערכותיהם המוקדמות, נראה כי החלק התחתון של הטווח הוא סביר יותר.

לגבי המדיניות של בנק ישראל, לנתון האחרון לא צפויה להיות השפעה מהותית על קבלת ההחלטות. סך הכל, הצמיחה במשק נראית בסדר והפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב. סביבת המחירים גם היא עושה את דרכה לטריטוריה חיובית ונורמלית יותר. לכן, גם בחודשים הקרובים מדיניות בנק ישראל תושפע בעיקר מהמגמות בשוק המט"ח, יותר מכל גורם אחר.

בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית פעם נוספת רק במידה והשקל יתחזק משמעותית (משמע, התחזקות של כ-2% נוספים מרמתו הנוכחית מול סל המטבעות). עד אז בנק ישראל ינסה להתמודד עם המגמות בשוק המט"ח בעיקר על ידי רכישות מט"ח נרחבות יותר.

כמו תמיד, על מנת להבין את המגמות, פסגות לא מתייחסים לנתונים הרבעוניים כיוון שאלו מאופיינים בתנודתיות גבוהה ועשויים להשתנות בחדות בעדכון הנתונים. במקום זאת, נתייחס לשינוי במחצית השנה האחרונה (רבעון רביעי 2014+רבעון ראשון 2015) אל מול מחצית השנה שקדמה לה.

הצריכה הפרטית ממשיכה לבלוט לחיוב – זו עלתה במחצית השנה האחרונה ב-6.2%, בהמשך לגידול של 5.8% במחצית השנה הקודמת. בהסתכלות על נתוני הרבעון הראשון הרי שהתרחבות הצריכה הפרטית אף יותר מרשימה שכן זו התרחשה ללא תרומה משמעותית של צריכת מוצרי בני-קיימא (הכוונה כאן בעיקר לצריכה וייבוא של כלי תחבורה), שהייתה המנוע של הצריכה הפרטית ברבעונים הקודמים. בנטרול צריכת מוצרי בני-קיימא צמחה הצריכה הפרטית ברבעון הראשון ב-6.5%.

"ההשקעה בנכסים קבועים – הסתכלות חצי שנתית לא יכולה לספר את הסיפור במלואו. במחצית השנה האחרונה גדלה ההשקעה בנכסים קבועים ב-1.1% עם זאת ברבעון הראשון של השנה ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב-5.8%, כלומר הנתון הפושר של ההשקעות נובע בעיקר מהרבעון הרביעי החזק בו לייבוא כלי הרכב הייתה השפעה משמעותית. עם זאת, גם כאן נסתכל על החצי המלא של הכוס. ההשקעה במגורים, אחרי שנתיים של התכווצות, התרחבה. אמנם זו התרחבה רק ב-1.3% ברבעון הראשון של השנה אבל סוף סוף אנחנו מעל האפס."

 יצוא הסחורות והשירותים – על אף השקל החזק והצמיחה הגלובאלית האיטית במהלך הרבעון הראשון, נראה כי הייצוא הישראלי דווקא מתאושש. במחצית השנה האחרונה גדל היצוא ב-6.0%, זאת לעומת ירידה בשתי מחציות השנה הקודמות. בהסתכלות רבעונית, יצוא הסחורות והשירותים התרחב אמנם ב-3.1% בלבד, אך כשצוללים טיפה יותר לעומק ניתן להבחין כי ייצוא הסחורות התרחב ב-7.2% וייצוא השירותים ב-12.9% וזה כבר ממש יפה. למעשה השפעת הקצה הטכנית של ייצוא הסטארט-אפים והיהלומים (שירדו ב-28.9% ו-5.8%, בהתאמה) היוותה משקולת על היצוא ברבעון הזה. לכן, אם ננטרל את הגורמים הללו נקבל שהייצוא התרחב ברבעון הראשון של שנת 2015 בשיעור גבוה של 9.4%.

ייבוא סחורות ושירותים – גם הייבוא מתרחב בקצב מהיר, בעיקר כתוצאה מאיתנותה של הצריכה הפרטית. במחצית השנה האחרונה גדל היבוא ב-2.4%. יחד עם זאת, מכיוון שברבעון הראשון היבוא גדל בקצב מהיר יותר מהייצוא, תרומת הייצוא נטו (משמע, הייצוא בניכוי הייבוא) לצמיחת התוצר היתה שלילית. ועמדה על 1.2%-.