אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, פרסם היום את סקירת המאקרו השבועית הכוללת התייחסות לנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון בארה"ב ולתשואות העודפות של המדדים באירופה על אלו בארה"ב.
"האימפריה תכה שנית?", שואל גרינפלד. "אוסף של נתונים חלשים התפרסמו בשבוע האחרון בארה"ב ובאופן מפתיע אף אחד לא הטיל את האשמה בכך על דיוויד בלאט. למרות הנתונים החלשים נראה כי לאור ההתייצבות במחירי הנפט, היחלשות הדולר והתפוגגות השפעות מזג האוויר מהרבעון הראשון, הנתונים שיתפרסמו במחצית השנייה של השנה יהיו טובים בהרבה מאלו של החודשים האחרונים. זאת, לצד גורמים נוספים כמו תמחור והשפעות שערי החליפין על רווחיות הפירמות מביאים אותנו להעריך כי מדדי המניות בארה"ב יניבו תשואות עודפות על פני המדדים באירופה במחצית השנייה של השנה".
נתונים מאכזבים בארה"ב: "המכירות הקמעונאיות נותרו באפריל ללא שינוי וזאת לעומת צפי לעלייה של 0.2%. רבות רשמנו כבר בעבר על משמעות ה’אכזבות’ מהנתונים שלפעמים נובעות רק מעדכונים כלפי מעלה של תחזיות האנליסטים. אמנם, המשקיעים והכלכלנים נוטים לעיתים קרובות להיות דרמה קווינס אבל לפחות בכל הנוגע למכירות הקמעונאיות באפריל הרי שלא מדובר אפילו על ’אכזבה’, שכן באותו הזמן נתוני מרץ עודכנו כלפי מעלה ב-0.2%. במילים אחרות, אם האנליסטים ציפו שרמת המכירות (בדולרים) תגיע ל-X היא אכן הגיעה לשם ואפילו חודש אחד מוקדם יותר.
"על אף הנאמר מעלה, אין בנתונים שפורסמו חדשות טובות בשום אופן. מדד הליבה של המכירות הקמעונאיות (בניטרול רכבים, דלק וחומרי בניין) נותר גם הוא ללא שינוי, לעומת צפי לעלייה של 0.5%. נראה שעל אף השיפור בשוק העבודה, ירידת מחירי הדלק והשיפור בשווקים הפיננסיים הצרכן האמריקאי עדיין לא מספיק מוכן להגדיל באופן משמעותי את היקף הצריכה שלו.
"הייצור התעשייתי ירד באפריל ב-0.3%, לעומת צפי לאי שינוי. גם פה, הנתון של חודש מרץ עודכן כלפי מעלה ב-0.3% כך שלמעשה מדובר על רמה שמתאימה לציפיות.
"עיקר הירידה בייצור התעשייתי נבע מירידה של 1.3% בענף התשתיות שמתווספת לצניחה של 5.4% באותו הענף במרץ. ירידה זו היא למעשה תיקון לעליה החדה שנרשמה בסעיף בחודשי החורף כתוצאה ממזג האוויר הקר.
"גם בענף הקידוחים נמשכות הירידות כאשר הסעיף רשם באפריל ירידה דו ספרתית רביעית ברציפות (14.5% באפריל ו-47% מתחילת השנה). ירידות אלו הן כמובן תוצאה של הקפאון בסקטור האנרגיה לאור ירידות המחירים בשנה האחרונה. בחודשיים האחרונים חזרו אמנם מחירי הנפט לעלות אך לאור מלאי הנפט הגבוהים נראה כי יקח עוד זמן עד שחברות יחזרו להפעיל קידוחים שהושבתו או ישקיעו בקידוחים חדשים.
"מלבד להשפעת החורף וסקטור האנרגיה ברור כי גם השפעת הדולר החזק עדיין מורגשת. עם זאת, נראה שהמגמה בשוק המט"ח נעצרה או לפחות האטה ולכן בחודשים הקרובים סביר יותר שנראה שיפור בנתונים. מדד בטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בשבועיים הראשונים של מאי בחדות מ-95.9 נק’ ל-88.6 נק’. מדובר על הירידה החודשית החדה ביותר בשנתיים האחרונות ועל רמת שפל של המדד ב-7 החודשים האחרונים. יחד עם זאת, שלא נתבלבל מהעובדות, חשוב לציין כי המדד עדיין גבוה בערכו האבסולוטי וכי הוא עקבי עם גידול שנתי של כ-4% בצריכה הפרטית".
גרינפלד מציין כי "מתחילת השנה רשם מדד ה-S&P500 תשואה כוללת של 3.9%. באותו הזמן רשם מדד היורוסטוקס 50 תשואה כוללת של 15.5% והשאיר לאמריקאים אבק. גם במונחים דולריים, רשמו המדדים באירופה תשואות עודפות על אלו בארה"ב, אם כי הפערים קטנים בהרבה. לדוגמה: מדד היורוסטוקס 50 רשם תשואה כוללת דולרית של 9.2% מתחילת השנה.
"התשואות העודפות באירופה נבעו מארבעה גורמים מרכזיים: היחלשות של 23% בשער החליפין של האירו מול הדולר; הצניחה במחירי הנפט והפגיעה בסקטור האנרגיה האמריקאי; הפתעות חיוביות בנתונים הכלכליים באירופה לצד הפתעות שליליות בנתונים בארה"ב; הצפי להרחבה הכמותית והפתגם הסיני העתיק שאומר שהרחבה כמותית זה אחלה למניות.
"בשבועות האחרונים נראה כי בכל הנוגע לשני הגורמים הראשונים, המגמה שאפיינה את המחצית השנייה של 2014 התהפכה או לכל הפחות התמתנה. הדולר נחלש מאז אמצע מרץ ביותר מ-9% מול האירו ומחירי הנפט זינקו מאז אמצע ינואר ב-39%. גם בכל הנוגע לנתונים הכלכליים הרי שכפי שציינו מעלה, אנו מעריכים שמכיוון שגורמים חיצוניים כמו החורף הקשה והשביתות בנמלים פגעו באופן ניכר בפעילות הכלכלית, הנתונים שיתפרסמו בארה"ב במחצית השנייה של השנה יהיו טובים באופן כללי מהצפי. אם נוסיף לכך את רמות התמחור היחסיות שמלמדות שהשוק האמריקאי אטרקטיבי יותר, הרי שכל הכתוב מעלה מביא אותנו לשאלה העיקרית: עד אפקטיבית היא הרחבה כמותית.
"להערכתנו, עד כה ההרחבה הכמותית באירופה תרמה לפירמות רק דרך היחלשות האירו. היחלשות זו פועלת בשני ערוצים: הראשון, חברות שמייצאות מרוויחות יותר אירו על מכירותיהן גם ללא גידול כמותי במכירות. השני, היתרון היחסי של החברות האירופאיות בעולם גדל והן יכולות להגדיל את היקף המכירות. היסטורית, עיקר ההשפעה על רווחיות הפירמות מגיע מהערוץ הראשון ואילו הערוץ השני פועל באופן מובהק רק בחלק קטן יחסית של החברות והסקטורים (בסקטור הרכב למשל ההשפעה היא בהחלט מובהקת). לכן ללא מנגנון נוסף שיעביר את השפעות ההרחבה הכמותית לרווחיות הפירמות, נראה כי השפעה זו היא קצרת טווח בלבד.
"בארה"ב, ההרחבה הכמותית אפשרה לפירמות להגדיל באופן ניכר את רווחיהן בזכות תהליך התייעלות פיננסי רחב ממדים. באירופה, בה שוק האשראי פועל בעיקר דרך הבנקים לא בטוח שתהליך דומה יתרחש, בטח לא בהיקפים שנרשמו בארה"ב. לכן, אם לא נראה בשנה הקרובה את שוק האשראי החוץ בנקאי באירופה מתפתח במהירות יתכן ונאלץ להגיע למסקנה שהרחבה כמותית היא טובה, רק לא בגרמנית", סיכמו בפסגות.