עוזי לוי, אנליסט ראשי במחלקת המחקר של אינפיניטי, מגיב היום למדד אפריל שפורסם ביום ו’. לדבריו, לאחר פרסום המדד, נרשמה ירידה קלה בקצב האינפלציה הצפוי לרמה של 1.55%.
"ביום שישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן אשר הצביע על עלייה של 0.6%, בטווח העליון של התחזיות", ציין לוי. "לא הופתענו לגלות שסעיף הארחה ונופש בארץ ובחו"ל עלה ב- 5.5% עקב חג הפסח שנחגג מוקדם יחסית השנה וסעיפי הפירות וירקות טריים שזינקו באמצע החודש מסיבות שונות. עם זאת, הופתענו לגלות כי סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים ירד ב- 0.1%.
"בסה"כ מתחילת השנה, המדד הכללי ירד ב-0.7% ובשניים עשר החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב – 0.5%. בתחילת המסחר בבוקר יום ראשון שלאחר הפרסום הציפיות הנגזרות משוק ההון לשנה קדימה ירדו במעט לקצב אינפלציה שנתי של 1.55%".
האם אנו לקראת שינוי מגמה בקצב האינפלציה השנתית? "סביר להניח שכן. השינויים המבניים וירידות המחירים החד פעמיות הן בסקטור הממשלתי (מים, חשמל) והן במגזר העסקי (סלולר ומזון) כנראה לקראת התכנסות לשיווי משקל זמני. אין הדבר מצביע על סיומה של התייעלות וירידת מחירים במשק, אך שיעור השינוי יהיה פחות משמעותי.
"כך למשל, הירידות בשוק המזון ובמוצרי החלב כתוצאה מהמהלך של שופרסל והמותג הפרטי שהשיקו בתחום החלב, עלול להצית מלחמת מחירים חדשה במשק וכמו כן, שוק הסלולר עדיין גועש , אך עדיין גודל השינוי איננו מאיים עוד במונחי מדד. ההתנהלות של בנק ישראל באשר לתגובה לסדרת המדדים האחרונה הייתה נכונה בדיעבד. בנק ישראל ניטרל למעשה את ההשפעה החד פעמית של ירידת המחירים ופעל בהתאם, באחריות ובכובד ראש", הוסיף לוי.
לקראת החלטת הריבית לחודש יוני: "שיקולי בנק ישראל בבואו להחליט לגבי שיעור הריבית במשק יושפעו פחות מההתמתנות בקצב ירידת המחירים בישראל ויותר מהירידה בהיקף ייצוא הסחורות והגירעון בחשבון המסחרי. מפרסום הלמ"ס עולה כי בחודשים פברואר –אפריל חלה ירידה של 13.1%. בחודש אפריל ייצוא הסחורות הסתכם ב – 15.7 מיליארד ₪ וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון בחשבון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד ₪. מתחילת השנה הגירעון בחשבון המסחרי של ישראל (ייצוא פחות ייבוא) הסתכם ב – 7.7 מיליארד ₪.
"הפגיעה בהיקף הייצוא נובעת בין השאר מהתחזקות השקל במונחי סל (מדד משוקלל של שערי החליפין של שותפות הסחר של ישראל). בשלב הנוכחי, סביר להניח כי במידה ויימשך התיסוף של השקל במונחי סל, בנק ישראל יבחר להגיב בעוצמה באמצעות רכישות אגרסיביות של מט"ח ובאמצעות הורדת הריבית לאפס. הפגיעה בהיקף הייצוא כרגע עלולה לפגוע בתעסוקה במשק ובהמשך לפגוע בצריכה הפרטית ובקצב הצמיחה של המשק", סיכמו באינפיניטי.