רשות המסים מפרסמת היום את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו במחצית שנייה של שנת 2014 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. הפרסום הנוכחי מכיל 44 החלטות, שסך העיצום הכספי בהן עומד על 436,100 ש"ח.
בין ההחלטות הבולטות: 1. לשני צעירים הגיעו למעבר הגבול עם ירדן בעת שביקשו לצאת מישראל עם רכב בבעלותו של אחד מהם נערכה בדיקה בעמדת המכס, במהלכה מצאו הבודקים מתחת למשענת היד בין הכיסאות בקדמת הרכב, תא נסתר ובו הוחבאו שטרות בסכום של 110 אלף דולר. המפרים טענו כי לכל אחד מהם שייך מחצית מהסכום שנתפס וכי מקור הכספים הינו מעסקת מכירת כבשים וגמלים והם נועדו לרכישת בית בעקבה לצורך השכרתו. הוועדה לא קיבלה את גרסאותיהם מאחר ולא הצליחו להמציא שום אסמכתא הקשורה למקור הכספים וליעדם והשיתה על כל אחד מהם עיצום כספי של 80,000 ש"ח.
2. אזרחית פולין נכנסה לישראל דרך נמל תעופה בן גוריון כשברשותה כסף מזומן בסך 70,000 דולר מבלי שדיווחה על הכספים. המפרה טענה כי לא היה עליה לדווח על סכום הכסף, שכן הגיעה יחד עם בן זוגה ובת דודתה והכסף נועד לשימושם המשותף וכי ניתן להכניס לישראל כספים בסכום של עד 100,000 ש"ח מבלי שיידרש להצהיר על כך. הוועדה לא קיבלה את עמדתה שכן פרשנות שלפיה ניתן לפצל את הסכומים המוכנסים לארץ אף שמדובר בבני משפחה, מרוקנת מתוכן את חובת הדיווח ואת תכליתה. הוועדה החליטה על הטלת עיצום כספי בסך 7,500 ₪ במקרה זה.
3. בספטמבר 2014 עבר במסלול הירוק בנמל התעופה בן גוריון סוכן נסיעות, אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית המארגן קבוצות תיור המגיעות לישראל כשברשותו 45,000 דולר אמריקאי עליהם לא דיווח. לאחר חקירה שנערכה לו, הודה כי זו פעם שנייה שהוא מכניס 45,000 דולר ללא דיווח וגם בנובמבר 2014 עשה זאת. לעניין מקור ויעד הכספים, טען המפר כי כסף זה מיועד למתן טיפים למדריכי הטיולים, לנהגים ולסגל בתי המלון. כמו כן טען המפר כי אינו מכיר את חובת הדיווח בכניסה לישראל. במקרה זה החליטה הוועדה על הטלת עיצום כספי של 10,000 שקלים.
נזכיר כי אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 ₪ וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 ₪ בדואר או בדרך אחרת. בנוסף, על פי צו איסור הלבנת הון, נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 ש"ח.
נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר - גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר - ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או נציג המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף - נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.
הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.