"אנו ממליצים על מח"מ אחזקות של כ- 5 שנים. מומלץ מח"מ אחזקות ארוך יותר בצמודי המדד. באפיק השקלי הלא צמוד, האפיקים הקצרים נסחרים בתשואות נמוכות במיוחד, לכן אנו ממליצים על השקעה במזומן בשילוב אחזקת סדרות ל-5 שנים ומעלה". כך עולה מעיקרי סקירה השבועית של התפתחויות מקרו כלכליות והשוק הסולידי, דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון.
כמו כן, ציין רזניק כי "לאור ירידת תלילות עקום הציפיות האינפלציוניות, אנו ממליצים באפיק צמוד המדד על השקעה לטווחים ארוכים בלבד בשילוב רכישת מדד לשנה OTC.
"אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת לפחות בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד, תוך מתן משקל גבוה מעט לאחזקת צמודי המדד.
"תלילות העקומים ירדה לאחרונה, אם כי עלייה מחודשת פחות סבירה כרגע. אנו ממליצים להימנע מאחזקת אג"ח בריבית משתנה על רקע הסיכוי הנמוך מאוד להעלאת ריבית בישראל בתקופה הקרובה. מרווחי התשואה השליליים בין ישראל וארה"ב עשויים להמשיך ולעלות. ככלל, תוואי עליית הריבית בישראל צפוי לפגר אחר תוואי עליית הריבית של הפד", הוסיפו בלאומי שוקי הון.
לגבי שוק האג"ח הממשלתי, אמר רזניק כי נמשכת ירידת תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות, תוך המשך הירידה בתלילות העקומים. לדבריו, למרות הירידה החדה בשנה האחרונה, העקום המקומי עדיין תלול ביחס לעקומי התשואה במרבית המדינות בעולם, למעט ארה"ב שם רמת התלילות דומה.
בלאומי מעריכים כי "תלילות העקומים לא צפויה לעלות ובעיקר בטווח של 5-10 שנים. "אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של 5 שנים תוך החזקה סינתטית של המח"מ. בשקלים הלא צמודים אנו ממליצים על אחזקת מזומן בשילוב אג"ח במח"מ ארוך. אנו נותנים עדיפות קלה להחזקת צמודי מדד, ובכל מקרה, אנו ממליצים על אחזקת מח"מ ארוך יותר בצמודי המדד, המשלב עסקאות מדד לשנה ואחזקת אג"ח במח"מ ארוך. צמודי המדד לטווח של 20 שנה ומעלה בולטים בחודש האחרון בביצועים עודפים משמעותיים".
לגבי האג"ח הקונצרני, הוסיף רזניק כי המגמה החיובית בשוק האג"ח הקונצרני נמשכת - והמרווחים ממשיכים לרדת במתינות. "בחודש מרץ עלה באופן משמעותי הגיוס בקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בכלל ובאג"ח קונצרני בפרט. אנו ממליצים על השקעה באג"ח מדירוג קבוצת A ומעלה, ובאג"ח צמוד מדד, במח"מ ארוך, של החברות בדירוגים הגבוהים יחסית", אמר.
בסקירת מקרו, מעריכים בלאומי כי "על אף ההסתברות הגלומה בשוק להורדת ריבית, נראה כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, לפחות חודש אחד נוסף; הערכה זו משקפת את היעדר התווספות נתונים, למעט התחזקות קלה של השקל, התומכים בהפחתה נוספת של הריבית כרגע.
"בחודשים הראשונים של שנת 2015 הירידה החדה ביבוא לצד היציבות בהיקף היצוא, הובילו להמשך מגמת השיפור בחשבון הסחר וירידה בגרעון המסחרי. הירידה בגירעון, לצד הביצועים הטובים הטובים הצפויים ברוב רכיבי יצוא השירותים – למעט תיירות, תתרום לשמירה על עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, דבר המהווה גורם בסיסי אשר תומך ביציבות השקל.
"העלייה החדה במכירת דירות חדשות הביאה לשיפור ניכר במדדי הפעילות של החברות הפועלות בענף הבינוי, כפי שעולה מסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס. הנתון האחרון שפורסם (מרץ 2015) הוא הגבוה ביותר מאז ינואר 2013. התפתחות זו אמורה להשפיע על הנטייה של בנק ישראל "שלא למהר" להפחתת ריבית נוספת כרגע, בפרט שמדיניות הממשלה החדשה בתחום הדיור איננה ידועה עדיין.
"המשך ירידת יחס חוב/תוצר בשנת 2014, לצד המשך הירידה בגרעון הממשלתי יתרמו לחיזוק הסביבה הפיסקאלית ומהווים גורמים חיוביים מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל. השיפור הפיסקאלי, לצד הסביבה המוניטארית התומכת, ימשיכו לתת רוח גבית לשוק האג"ח הממשלתי המקומי. בהיבט זה, של מצב בסיסי טוב בשוק האג"ח הממשלתי אפשר לראות נימוק מדוע בנק ישראל יבצע את ההרחבה הכמותית באמצעות המשך פעילות נמרצת בשוק המט"ח ולא באמצעות פעילות בשוק האג"ח.
"בעולם, תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות שומרות על יציבות, ברוב השווקים, המפותחים, סביב רמות השפל", סיכם רזניק.