"כלכלת ישראל נחשבת לאחת הכלכלות היציבות בעולם וזה אחד ההישגים המרכזיים של 67 שנות עצמאותה. ישראל נמצאת בתחרות גלובלית ומייצאת בתנאי תחרות שווים לכלכלות המתוחכמות ביותר בעולם". כך אמר היום (א’) עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לקראת כנס מנהיגות עסקית מובילה שיקיים מחר האיגוד בסמיכות ליום העצמאות, במסגרתו יחולקו אותות הוקרה לכל יושבי הראש וההנהלות של החטיבות העסקיות הפעילות באיגוד.
האירוע יתקיים בסמוך ליום העצמאות ה- 67 של מדינת ישראל לאור התרומה המרכזית של החטיבות הענפיות לקידום עקרונות היסוד של ניהול משק חופשי וצמצום הביורוקרטיה המסואבת של משרדי הממשלה הפוגעת בהתנהלות העסקית.
מבדיקת אגף הכלכלה והמסים באיגוד לשכות המסחר עולה כי מאז קום המדינה צמחה כלכלת ישראל בעשרות אחוזים: התוצר העסקי צמח מכ-11 מיליארד ₪ בשנת 1950 לכ- 747 מיליארד ₪ בשנת 2014, גידול של מאות אחוזים. נתוני סחר החוץ מראים כי יבוא סחורות ושירותים גדל מ-4.6 מיליארד $ בשנת 1950 לכ-93 מיליארד $ בשנת 2014 וייצוא סחורות ושירותים גדל מ- 0.57 מיליארד $ לכ- 96 מיליארד $ בשנת 2014. (הנתונים במחירי 2010).
מהבדיקה מסתמנת תמונה ברורה לפיה, כלכלת ישראל תפסה תאוצה במהלך שנות ה- 70 ואח"כ לקראת סוף שנות ה- 80. כאשר עליית המדרגה הגדולה ביותר נעשתה דווקא במהלך שנות ה- 90 כתוצאה מהתוכנית הכלכלית של שנת 1985.
לדברי לין, "כלכלת ישראל זינקה קדימה בעקבות שני מהלכים מרכזיים של מדיניות רחבת היקף: הראשון בשנת 1985, שהוא התוכנית הכלכלית של ממשלת האחדות הלאומית; והשני בשנת 2004, כשקווי היסוד של תוכנית זו עוצבו על ידי מי שהיה אז שר האוצר, בנימין נתניהו. אבל את הצמיחה הכלכלית לא יצרה הממשלה. את הצמיחה הכלכלית יצרו מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, בסיכון אישי שלהם, וכתוצאה מהאמביציה הנחרצת להיות עצמאיים ולבנות עסק משלהם".
לין מציין כי ישנם מספר גורמים שבולמים ומעכבים את המשך התפתחותו של המשק. "אנו צריכים להשתחרר מאותם מיתוסים ומהחשיבה המיושנת ולהבין לעומק את מבנה המשק וכיווני התפתחותו. יצירת מקומות עבודה זהו היעד הראשון בחשיבותו בכל כלכלה. חוסנה של החברה יושג אם נדע להתמיד ביצירת מקומות עבודה; להגדיל את השתתפות האוכלוסייה בכח העבודה ולהעניק תנאי שכר ועבודה הולמים, תוך צמצום הפערים בין ההנהלות לציבור העובדים בכללו.
"יש לפעול לצמצום הביורוקרטיה הממסדית שמעכבת את התפתחות העסקים, לבצע רפורמה בעושק מס הארנונה, להפחית את נטל המסים המוטל על כלל העסקים בעוד שלקבוצה מצומצמת מוענקות הטבות מס מופלגות; להפחית את העלויות המושתות על המגזר העסקי על ידי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה, יש לבטל את מכסי המגן הדרקוניים על יבוא מוצרי מזון. כל אלה יבססו את המשך צמיחתו של המשק הישראלי לעצמאות כלכלית".
חיזוק לנתונים אלה ניתן למצוא גם בנתוני מדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD לשנת 2014 , מהם עולה כי כלכלת ישראל דורגה במקום ה- 24 מבין 60 מדינות מפותחות, ובמקום ה- 29 במדד החוסן הכלכלי.