"לעומת הדרמה שנוצרה לקראת פרסום החלטת הריבית, נוסח ההחלטה עצמה היה שגרתי ביותר ולא הוסיף כמעט מידע לגבי ההערכות או הכוונות של בנק ישראל. בהודעת בנק ישראל נמצאו אותן התנסחויות שמותירות את כל האופציות פתוחות, כפי שהיו גם בהודעות הקודמות". כך עולה מהתייחסותו הבוקר של אלכס זבז’ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, להודעת בנק ישראל.
לדברי זבז’ינסקי, "את העניין האמיתי סיפק הראיון שנתנה הנגידה לאתר ’כלכליסט’ לאחר פרסום החלטת הריבית. הנגידה אמרה ’אני מאוד מקווה שהנסיבות לא יחייבו אותנו להשתמש בכלים נוספים ולא קונבציונליים... בסך הכל ההתפתחויות האחרונות במשק הן חיוביות. אם גם ההתפתחויות בכלכלה העולמית ימשיכו בכיוון יותר חיובי, אני מאוד מקווה שלא יווצרו הנסיבות שיחייבו אותנו להפעיל הרחבה כמותית’.
"כלומר, מצד אחד, לבנק ישראל חשוב להדגיש שיש לו נשק כדי להרתיע את המשקיעים שפועלים להתחזקות השקל. מנגד, זאת לא התוכנית האופרטיבית והיא תופעל רק עם הנסיבות ישתנו לרעה. כרגע, נראה לבנק ישראל שההתפתחויות לא מובילות לשם. הנגידה גם מציינת שלכלים נוספים יש כל מיני אי ודאויות, או במלים אחרות סיכונים.
"לפי מה שאנחנו מבינים מדברי הנגידה, הסיכויים להפעלת כלים נוספים די נמוכים לעת עתה. רף ההחלטה להשתמש באותם כלים גבוה יותר מאשר בהחלטה שגרתית על הורדת הריבית. לכן, התחזקות של 2%-3% בשערו של השקל או החטאה כלפי מטה במדד המחירים לחודש מסוים לא בהכרח יספיקו כדי שבנק ישראל ייכנס ל’שטח לא נודע’ של שימוש בכלים לא קונבנציונאליים.
"בהתייחסות למצבו של שוק האג"ח ציינה הנגידה את הריביות מאוד נמוכות באגרות לטווח ארוך, כך שגם התחממות של שוק האג"ח הממשלתי ולא רק הקונצרני נכנסת לשיקולים של בנק ישראל.
"אנחנו מעריכים שאם לא יהיו נסיבות חריגות, בנק ישראל ירצה להמתין עם הצעד הבא עד לפרסום מדד המחירים לחודש אפריל, שהפתיע חזק כלפי מטה בשנה שעברה ובמידה רבה קבע את מגמת הריבית והאינפלציה להמשך השנה. יחד עם זאת, השווקים הפכו ל’מכורים’ להמשך צעדים של בנק ישראל. בהיעדר צעדים אלה, השוק יכול שוב ’לנסות’ את השקל ולאלץ את בנק ישראל לבצע צעדים שיבלמו את התחזקותו. אנו מעריכים שבנק ישראל ימשיך לבצע בחודשים הקרובים התערבויות בשוק המט"ח לפחות בקצב שהיה בחודש הקודם.