בנק ישראל מפרסם היום את סיכום הדיון לקבלת החלטת הריבית לחודש מרץ 2015. מהפרוטוקול עולה כי בדיוני הוועדה המוניטארית, ארבעה חברים תמכו בהפחתת הריבית וחבר אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.
נזכיר, כי בעקבות ההחלטה, ירדה הריבית במשק לחודש מרץ ב-0.15% לרמת שפל של כל הזמנים, 0.1%. חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל.
מהפרוטוקולים עולה כי הוועדה דנה בהרחבה בשער החליפין של השקל. חבריה ציינו כי מתחילת דצמבר אשתקד נשחק רוב הפיחות שנרשם בין אוגוסט לדצמבר 2014 במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. הם העריכו כי לחצי התיסוף התחדשו על רקע הצעדים הנוספים של הרחבה מוניטרית שננקטו בעולם. חברי הוועדה ציינו במיוחד את צעדי המדיניות המרחיבה שנקט ה-ECB, ואת הפיחות החד שנרשם בעקבות זאת בשער האירו, והם העריכו כי צעדים אלו לחצו על חלק מהבנקים המרכזיים בעולם לפעול באותו כיוון בכדי למנוע התחזקות משמעותית בערכו של המטבע המקומי. כמו כן הם הזכירו את ההודעה האחרונה שפרסם ה-FED, ואת ההערכות בשווקים לפיהן גדלה ההסתברות לכך שמועד העלאת הריבית בארה"ב יידחה שוב.
אשר לסביבת האינפלציה הנמוכה, חברי הוועדה העריכו כי קצב האינפלציה השנתי עדיין מושפע מגורמים שנושאים אופי חד-פעמי, ובראשם הירידה במחירי הנפט. חלק מהחברים העריכו כי גורמים מבניים תורמים גם הם לירידות המחירים, וכי הירידה ביוקר המחייה – תהליך שמתרחש כעת בחלק מהמגזרים של המשק – תורמת זמנית לירידה בקצב האינפלציה. חברי הוועדה ציינו כי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו מעט לכיוון הגבול התחתון של היעד, וכי הציפיות לטווח הבינוני-ארוך נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד. עם זאת, הובע חשש מהאפשרות שסטיית קצב האינפלציה מטווח היעד תימשך זמן רב מדי.
בדיוניהם על הפעילות הכלכלית התייחסו חברי הוועדה למצבו הטוב של המשק המקומי, כפי שעולה מהאינדיקאטורים השוטפים ומפרסום נתוני החשבונאות הלאומית עבור הרבעון הרביעי של 2014. הם אמרו כי הנתון הגבוה מהצפוי של צמיחת התוצר תואם בחלקו את ההערכות בדבר תיקון להאטה שחלה במשק ברבעון הקודם בעקבות מבצע "צוק איתן", ובחלקו הוא נובע מעלייה חדה וחד-פעמית בסעיף ההוצאות הביטחוניות ומהשלכותיה החשבונאיות של הקדמת הרכישות של כלי רכב. נוסף לכך דנו חברי הוועדה בשיפור שחל ביצוא הסחורות והשירותים. הם ציינו בפרט את הגידול ביצוא של הענפים המסורתיים עתירי העבודה, ומרביתם הסכימו כי הוא הושפע במהירות יחסית מהפיחות שחל בשער החליפין של השקל בין אוגוסט לדצמבר 2014.
בהקשר זה חברי הוועדה הביעו חשש מהאפשרות שמגמת התיסוף תשחק את השיפור שנרשם בתקופה האחרונה ביצוא, וכתוצאה מכך תפגע בפעילות ובתעסוקה. הם ציינו כי חשיבותו של שער החליפין ליצוא בולטת במיוחד לנוכח הצפי שהיקפי הסחר העולמי יוסיפו לצמוח בקצב מתון. מנגד אחד מחברי הוועדה הדגיש כי השיפור במצב הפעילות מקיף גם מגזרים שאינם קשורים בהכרח ליצוא. לראיה הוא ציין כי הצריכה הפרטית – בפרט של מוצרים בני קיימא – צומחת בקצב גבוה, וכי שוק העבודה מציג שיפור: הוא ממשיך להפגין עוצמה תוך ששיעור המשרות הפנויות עולה.
חברי הוועדה התייחסו גם להתפתחויות האחרונות בשוק הדיור ובשוק האג"ח הקונצרניות. הם ציינו כי העלייה החדה שנרשמה בחודשים האחרונים במספר העסקאות מקיפה בעיקר רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור, על רקע ביטולה של תכנית "מע"מ אפס". חלק מהחברים הדגישו כי מספר העסקאות בקרב המשקיעים אינו עולה אף על פי שבנק ישראל הפחית את הריבית פעמיים במחצית השנייה של 2014. חברי הוועדה ציינו שהחודש אמנם חלה עלייה מתונה במרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות, אך הם נותרו ברמה נמוכה.
לסיכום, רוב חברי הוועדה הסכימו כי הפחתת הריבית ב-0.15 נקודת אחוז היא צעד מתבקש לנוכח הייסוף המצטבר בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, והשלכותיו האפשריות על היצוא, ולנוכח הירידה בסביבת האינפלציה. הם הדגישו כי צעד זה נחוץ על אף הסיכונים הנשקפים משוקי הנכסים, ובפרט משוק הדיור ומשוק האג"ח הקונצרניות. מנגד, אחד מחברי הוועדה תמך בהותרת הריבית ללא שינוי, עקב ההתאוששות המהירה בפעילות הכלכלית ועוצמתו של שוק העבודה, ומשום הסיכונים שנשקפים משוק הדיור ושוק ההון בטווח הארוך.
לאחר הדיון הצביעו חמשת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לחודש מארס 2015. ארבעה חברים תמכו כאמור בהפחתת הריבית לרמה של 0.1%, וחבר אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.
הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להפחית את הריבית לחודש מארס ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±.
מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%. לאחר פרסום מדד ינואר נותרו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות מתחת לטווח היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה קלה, אל מרכז תחום היעד.
ברבעון הרביעי נמשך הגידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בעבודה, כמו גם הירידה בשיעור האבטלה והגידול במספר המשרות הפנויות. הצמיחה הגבוהה ברבעון הרביעי באה על רקע ההתאוששות מהשפעות "צוק איתן" ושיקפה בעיקר גידול בצריכה הציבורית, וביצוא, שצמיחתו נמשכה גם בינואר על רקע הפיחות שהצטבר מאוגוסט. בינואר נמשכה עלייה בגביית המיסים, בקצב דומה לזה של החודשים האחרונים.
החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי. לאחר פיחות של 10.4% בין אוגוסט ודצמבר בשער החליפין האפקטיבי, נרשם בו מאז דצמבר ייסוף של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד. המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא.
האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה לרדת לרמות שפל, ובנקים מרכזיים שונים נקטו החודש בצעדי הרחבה מוניטרית נוספים. בארה"ב נרשמה צמיחה מעט מתונה מהצפוי, ושוררת אי ודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית שם.
ברבעון הרביעי נרשם גידול של 22% בעסקאות בשוק הדיור, רובו ככולו ברכישות של זוגות צעירים ומשפרי דיור, בעוד שבקרב המשקיעים מספר העסקאות יציב. נמשכת ירידה מתונה במספר הדירות החדשות למכירה, וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני עלו מעט החודש, אך רמתם עדיין נמוכה.
הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות.