"תוכנית ההרחבה הכמותית באירופה, יחד עם צעדים כמו ריבית שלילית במדינות שמחוץ לגוש היורו, היו יריית הפתיחה לעליות בשוקי המניות בכל אירופה מתחילת 2015. יחד עם ההיחלשות המהירה של היורו וירידת מחירי הנפט, הביאו כל אלה לביצועי יתר של שוקי המניות באירופה על פני השווקים בארה"ב ובמדינות רבות נוספות. מגמה דומה בולטת גם בסקטור הפיננסים האירופאי". כך אומרים בהראל סל בסקירה שכותרתה: "פיננסים אירופה - השקעה בפוטנציאל ההתאוששות ביבשת".
לדברי הראל, "ההרחבות הכמותיות מקטינות את הסיכון של סקטור הפיננסים הודות להגדלת הנזילות, אך הן מאפשרות לו להרוויח מכמה היבטים נוספים". הם סבורים כי "בנוסף לפיזור הסקטוריאלי, למדד הפיננסים האירופאי עשויים להיות יתרונות נוספים. אחד מהם הוא העובדה שהמשקל הגדול ביותר בו הוא לחברות בריטיות.. מקבוצות הבנקאות והביטוח הגדולות והיציבות ביבשת. משקל גדול במדד יש גם לחברות משווייץ.
"יתרון נוסף של מדד הפיננסים על פני מדד הבנקים הוא הפיזור ומשקל הבנקים. במדד הבנקים מספר החברות הוא כמחצית מאשר במדד הפיננסים – 46 לעומת 101. המשמעות היא שהמשקל של כל בנק במדד הבנקים גדול יותר משמעותית.
"שיקול מרכזי בהעדפת מדד הפיננסים המפוזר יותר הוא העובדה שבמאזנים של בנקים רבים באירופה עדיין יש חובות בעיתיים לא קטנים. לרבים מהם, בעיקר לגדולים בגרמניה ובצרפת, יש גם חשיפה מכובדת לחברות הפועלות ברוסיה, המספקת מידה של אי ודאות. זו אגב הסיבה לכך שדווקא בשווקים האלה הביצועים של מניות הפיננסים היו חלשים יותר.
"בעוד שחשיפה למניות הבנקים היא למעשה השקעה בפוטנציאל הצמיחה העתידי וההתאוששות באירופה, החשיפה למניות הביטוח היא השקעה בהמשך העליות בשווקים הפיננסים כבר היום".