אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום (א’) סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי בסקירה עוסק בהתפתחות החוב במשק הישראלי בשנים 2000-2014. מהמיקוד עולה כי משנת 2003, חלה ירידה ביחס של החוב במשק לתוצר בשל ירידה של החוב במגזרים הפרטי והציבורי.
כמו כן, עולה מהסקירה כי יחס החוב לתוצר של המשק (ללא המגזר הפיננסי) הולך ופוחת, ועמד בשנת 2014 על כ-183 אחוזי תוצר לעומת כ-220 אחוזי תוצר בשנים 2002-2003.
החוב של המגזר העסקי (כאחוז מתוך התוצר), היה מצוי במגמת עלייה עד לשנת 2007 בה הגיע לכ-100 אחוזי תוצר, ומאז מצוי יחס זה במגמת ירידה, כאשר בסוף שנת 2014 עמד היחס על כ-75 אחוזי תוצר. במהלך התקופה, נשמר יחס החוב של משקי הבית לתוצר על רמה קבועה של 35-40 אחוזי תוצר. לדברי האוצר, יחס זה נמוך בהשוואה בינלאומית. יחס החוב תוצר של המגזר הממשלתי ירד מרמת השיא שנרשמה בתחילת העשור הקודם עם פרוץ משבר ההיי-טק, וכיום יחס זה עומד על כ-68 אחוזים.
באגף הכלכלן הראשי הדגישו כי יחס החוב של המשק לתוצר מצוי במגמת ירידה מרמת השיא שנרשמה במהלך משבר ההיי-טק. ירידה זו נובעת מירידה ביחסי החוב לתוצר של המגזר העסקי ושל המגזר הציבורי, זאת בעוד שיחס החוב לתוצר של משקי הבית נותר ברמה קבועה יחסית, ונמוכה בהשוואה בינלאומית.
הירידה ביחס החוב של המגזר העסקי לתוצר מצביעה, ככל הנראה, על ירידה בביקושים לאשראי, וזאת למרות ירידת הריבית. תופעה זו מדגימה את מגבלותיה של המדיניות המוניטרית המרחיבה. משקל הבנקים בחוב של המשק בכלל, ובשל המגזר העסקי בפרט, ירד במהלך העשור האחרון, הן בשל "רפורמת בכר", אשר הגדילה את מגוון מקורות האשראי, והן בשל תקנות באזל 3, אשר חייבו את הבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון שלהם.
במהלך השנים נרשם גידול במשקלו של הרכיב הלא צמוד בשל הירידה בסביבת האינפלציה, הירידה בהיקף גיוס החוב הצמוד הסחיר של הממשלה, והגידול בהיקף המשכנתאות בריבית המשתנה.
באוצר מתייחסים גם להחלטתו המפתיעה של בנק ישראל להוריד את הריבית לחודש מרץ ב-0.15% לרמת שפל של 0.1%, ומציינים כי הפחתת הריבית עלולה לתרום להאצה בקצב הגידול של מחירי הדירות, מכיוון שהפחתה נוספת של הריבית מוזילה את המשכנתאות, כאשר רכישת דירה להשקעה מהווה תחליף להשקעות אחרות.