אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, פרסם התייחסות להחלטתו המפתיעה של בנק ישראל להוריד את שיעור הריבית לחודש מרץ. "ההורדה תואמת את ציפיותינו המוקדמות", מציין ארצי. "אנו מניחים כי בנק ישראל הגיע להחלטה לאור אינדיקאטורים שונים כמו- מדד דצמבר השלילי, תיסוף השקל מול הדולר בחודש האחרון ומדיניות מוניטרית מרחיבה שהנהיגו בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם".
לדברי ארצי, "הצעד הינו אמירה של הבנק המרכזי על נכונותו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, עד תומם, על מנת להמשיך ולתמוך בצמיחה במשק ולהחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד שנקבע (1-3 אחוז).
"אנו מניחים כי בחודשים הבאים, לאחר מדד פברואר, נחזור לראות מדדים חיוביים עקב האצה מסוימת בפעילות במשק, גידול בצריכה הפרטית וסיום תהליכי הורדת מחירים מבניים כמו מים וחשמל. לאחר ההורדה הנוכחית כלי הריבית כבר אינו אפקטיבי כלל ויהיה מעניין לראות באילו דרכים נוספות יתמוך בנק ישראל במשק במידה ויידרש לכך", הוסיפו בהלמן אלדובי.
יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, אמר בתגובה לצעד הדרמטי, כי "חובבת ההפתעות המוניטריות מבנק ישראל מפשילה שרוולים במאבק בדיפלציה ומצטרפת לשורה של בנקים מרכזים אשר עשו כך לאחרונה. בהתנהלות הקיימת של בנק ישראל הרחבה כמותית בעתיד הנראה לעין היא לא מילה גסה בתרחיש שהאינפלציה במשק תמשיך להיות נמוכה גם באביב. בנק ישראל הפנים כי גם בשנת 2015 וגם במהלך 12 החודשים הקרובים האינפלציה לא תתכנס ליעד ולפיכך החליט לפעול מיידית על מנת לשנות את התמונה הדיפלציונית.
"מעניין לציין כי בניגוד לכלכלות דועכות, הרי כלכלת ישראל בדרכה לצמוח בשנת 2015 בכ- 3.4% והאבטלה במשק בשפל, ובסביבת צמיחה ושוק עבודה חם, ריבית אפסית אינה מובנת מאליה וכרוכה בסיכונים לא מבוטלים. ההתחזקות המחודשת של השקל אל מול סל המטבעות עמדה גם היא במרכז מערכת השיקולים של הבנק המרכזי. הגדלת פער הריביות תתמוך בהחלשות השקל.התמתנות קצב עליית מחירי הדיור יצרה עבור הבנק המרכזי מרווח תמרון רחב יותר בכל האמור במדיניות המוניטרית", סיכם פגוט.