"שקט בגזרה היוונית: בשעה טובה ומוצלחת הגיעו מנהיגי יוון וגוש האירו להסכמות שיאפשרו ליוונים להמשיך ולהסתמך על כספי משלם המיסים הגרמני והצרפתי לפחות לארבעת החודשים הקרובים". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות.
גרינפלד מציין כי לפי ההסכם, יוון תציג מחר רשימת רפורמות שהיא תתחייב להן בתמורה להמשך הסיוע. התחייבויות אלו יכללו רפורמות למלחמה בשחיתות, בהון השחור ובמוסר תשלום המיסים העגום של היוונים. לאחר מכן תאשר הטרויקה (האיחוד, ה-IMF וה-ECB) את הרשימה וההסכם יגיע לפתחן של הממשלות השונות לאישור.
בפסגות מסבירים כי אישור התוכנית יאריך את הסיוע ליוון בארבעה חודשים (עד סוף יוני), ויאפשר לצדדים להתוות אסטרטגיה להבטחת צרכי המימון של יוון לטווח הארוך. בשפה פחות רשמית מדובר על קניית זמן מצד מפלגת סיריזה על מנת להתוות אסטרטגיה שתסביר לבוחריהם למה, בניגוד להבטחות המוקדמות שניתנו להם, הם חייבים להמשיך עם הצנע. נזכיר שהיוונים ביקשו הארכה של חצי שנה אבל קיבלו ארבעה חודשים בלבד.
מדוע קיצרו את ההארכה בחודשיים? לפי שר האוצר ההולנדי, "זה זמן מתאים להעריך מהם האתגרים העומדים לפנינו". סיבה הגיונית יותר אבל רשמית פחות היא שפדיון האג"ח הגדול הבא של יוון הוא ביולי (6 מיליארד), כך שהדחייה עד סוף יוני מאפשרת ליורוגרופ להמשיך ולהחזיק את ממשלת יוון קצר.
"ההסכם שהתקבל מסמן באופן ברור שבסופו של דבר היוונים הם אלו שהתקפלו", טוען גרינפלד. "תוכנית הסיוע הנוכחית תמשך גם במהלך הדיונים על התוכנית הבאה, למרות שראש הממשלה ציפארס הכריז במסגרת המשא ומתן ש’התוכנית הנוכחית מתה’.
"יתרה מכך, גם התוכנית הבאה תתבסס בעצמה על המתווה של התוכנית הנוכחית, כלומר צעדי הצנע ביוון יימשכו. נקודה נוספת המלמדת על הכניעה של יוון היא שעל אף שיוון רצתה שחלק מכספי הסיוע שמיועדים להלאמת בנקים (במקרה הצורך) יועברו לממשלה לשימושים נוספים, שרי האוצר של גוש האירו החליטו שתנאי זה לא מתקבל וכספים אלו ימשיכו להיות מיועדים לקריסת בנקים בלבד. לבסוף, למרות שאותו ציפאריס כבר הכריז מוקדם יותר החודש שהטרויקה ’גמורה’, ה-IMF נשאר חלק מתוכנית הסיוע והטרויקה נשארת טרויקה.
"אנו מדגישים את הכניעה של יוון, כיוון שלכניעה זו יש חשיבות גדולה לקראת הבחירות בספרד בסוף השנה. כמו ביוון, גם בספרד הוקמה בשנה שעברה מפלגה המתנגדת לתוכניות הצנע שכופה הטרויקה וכמו ביוון גם בספרד מפלגה זו מובילה בסקרים. לכן, לגרמנים אסור היה בשום אופן להראות למדינות הגוש שהם מוכנים לאיזושהי גמישות במהלך המו"מ מול יוון. המו"מ בין יוון ליורוגרופ השבוע והמגמות במרוץ לבחירות בספרד ילמדו אם הגרמנים הצליחו לייצב את הסביבה הפוליטית באירופה", הוסיף גרינפלד.
נושא נוסף שמתייחסים אליו בפסגות הוא פרוטוקול החלטת ה-ECB: "עוד גוף שמגיע לו ’בשעה טובה’ הוא ה-ECB שהצטרף בשבוע שעבר לעולם המפותח והחל לפרסם את הפרוטוקולים מהישיבות המוניטריות שלו. למרות שמדובר ב-9,710 מילים, כמעט כפול מפרוטוקול ממוצע של הפד, היה שווה לחכות כי ה-ECB פותח בסערה ומפרסם את הפרוטוקול מהישיבה בה הוחלט להתחיל עם ההרחבה הכמותית. מהפרוטוקול עולה שרוב גדול של חברי הוועדה המצביעים תמכו בתוכנית ומאמינים שההרחבה הכמותית היא הפתרון היחיד להילחם בלחצים הדפלציוניים. באופן לא מפתיע המתנגדים לתוכנית הם הגרמנים.
"באותו הנושא, כפי שכתבנו לפני כחודש הבנקים וחברות הביטוח באירופה יצטרכו תמריץ טוב מאוד על מנת להשתכנע למכור ל-ECB את האג"ח שברשותם. בהתאם, גם בשבוע האחרון נשמעו עוד ועוד קולות באירופה נגד התוכנית של ה-ECB. בין קולות אלו אפשר לציין את המשנה למנכ"ל חברת הביטוח צרפתית CNP שטוען כי החברה תעדיף לשמור על האג"ח שברשותה ולא למכור אותו ל-ECB. גם מנכ"ל חברת הביטוח הבלגית Ageas אמר דברים דומים והסביר שאמנם, אם ימכרו עכשיו את האג"ח הם יוכלו לרשום רווח הון אדיר אבל הם גם יקלעו לחוסר איזון במצבת הנכסים-התחייבויות שכן ההתחייבויות שלהם נושאות ריבית של כ-3.5%, ואילו הריביות הנוכחיות על אג"ח ארוכות באירופה נמוכות מכך בהרבה.
"דברים אלו מצטרפים לאמירות דומות של הבנקים ING וראבובנק ההולנדים, של בנק BNP הצרפתי ושל מספר בנקים בספרד שטוענים גם שהאלטרנטיבה של החזקת מזומן לא מעניינת שכן הריבית על הפיקדונות ב-ECB היא 0.2%-. מכיוון שה-ECB התחייב לקנות אג"ח ממשלתיות בהיקף של 48 מיליארד אירו בחודש, המחירים שהוא יאלץ לשלם על אותן אג"ח עשויים להיות גבוהים מאוד. נקודה זו עשויה להמשיך ולתמוך בסביבת התשואות העולמית הנמוכה בטווח הזמן הקצר.
"טענה נוספת שתומכת, כביכול, בשוק האג"ח האירופי היא העובדה שרכישות ה-ECB מעבירות את היצע האג"ח באירופה לטריטוריה שלילית. במילים אחרות, אם ה-ECB מתכוון לרכוש 420 מיליארד אירו (42 מיליארד בחודש*10 חודשים) בשנה בה היקף החוב החדש עומד על 305 מיליארד אירו בלבד (לפי אומדני הצמיחה והגרעון של ה-IMF) אזי אין ספק שמחיר האג"ח ילחץ כלפי מעלה".
"האמנם?", תוהה גרינפלד. "היחס בין רכישות האג"ח של הבנק המרכזי להנפקות החדשות באירופה יעמוד השנה על 1.4. לעומת זאת, ממשלת ארה"ב מימנה ב-2013 גירעון בהיקף של 553 מיליארד דולר בעוד הפד רכש אג"ח בשווי של למעלה מטריליון דולר. היחס בין רכישות האג"ח של הבנק המרכזי להנפקות החדשות בארה"ב היה גבוה הרבה יותר ועמד על 1.8. למרות זאת, מילה לא במקום של ברננקי הביאה לעלייה של 140 נ"ב בתשואת האג"ח ל-10 שנים תוך חודשיים וחצי. זו אמנם לא חוכמה גדולה להילחם בבנק המרכזי אבל לפעמים הבנק המרכזי נוטה להילחם בעצמו", סיכמו בפסגות את סקירת המאקרו השבועית.