"יצוא הסחורות בינואר (בדולרים ללא אניות מטוסים ויהלומים) עלה ב-1 אחוז בעיקר בשל העלייה ביצוא ענפי הטכנולוגיה העילית (תרופות מחשבים ומכשירי אלקטרוניקה ואופטיקה). יבוא הסחורות ירד בשיעור חד של 12.4 אחוזים, גם בשל המשך ירידה ביבוא חומרי האנרגיה (ירידת מחירי הדלק) שעמד על 630 מיליון דולר בלבד בינואר השנה (נתונים מקוריים). הקיטון בגירעון סחר הסחורות מביא ללחץ לתיסוף השקל. על רקע נתוני הצמיחה החזקים ברבעון הראשון, בנק ישראל יתקשה עכשיו להצדיק הורדת ריבית, לשם טיפול בכך". כך עולה מסקירה שבועית מאת עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים.

 

קליין מציין כי "התחזית הראשונית שלנו למדדים הקרובים: ירידה חדה במדד פברואר (מינוס 0.5 אחוז) בשל הירידה במחירי החשמל, הדלק, הירקות והתקשורת. מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.3%, על רקע ההתאוששות במחירי הדלקים בעולם ובשל העונתיות". בנוסף, מעריך קליין כי האינפלציה ב-12 המדדים הקרובים תהיה 1.1% (ינואר מול ינואר).

 

בהראל מתייחסים גם לנתוני הצמיחה המפתיעים שפורסמו אתמול, ומציינים כי "סיכוי סביר שנראה עדכון של המספר כלפי מטה בהמשך, מאחר שרכיב היבוא בתוצר שהיה שלילי לא תואם את הנתונים החודשיים שהיו יותר חיוביים - למשל גידול אדיר ביבוא הרכב - אך עדיין מדובר בנתון מרשים מאוד".

 

הלמ"ס מסר כזכור כי התמ"ג ברבעון הרביעי עלה ב-7.2%. קליין אומר כי "משמעותו של נתון כל כך חזק היא שלמרות התחזקות השקל, המתבקשת מנתון כזה ומהמשוואה של צמיחה חזקה שווה מטבע חזק, ולמרות המדד הנמוך, בנק ישראל יתקשה עכשיו להצדיק הורדת ריבית, ובטח הפעלת כלים פחות קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית. דבר המשאיר לו בארסנל בעיקר את כלי רכישת המט"ח".

 

בנוסף, העריך קליין כי הצמיחה המהירה יחד עם הגידול בהשקעות, תומכים בהמשך צמיחה חזקה גם ברבעונים הבאים. "אנו (וככל הנראה גם בנק ישראל והאוצר) צפויים לעדכן את תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 כלפי מעלה", דברי קליין.

 

נקודות נוספות מסקירת הראל: ישראל - צמיחה מהירה מאוד ברבעון האחרון של 2014. מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.9 אחוז. הכנסות המדינה ממסים בינואר היו טובות מהצפי. חברת הדירוג S&P אשררה את דירוג האשראי ארוך הטווח של ישראל: A פלוס עם אופק יציב. נתוני סחר חוץ - סחורות לינואר היו מעורבים, גירעון הסחר קטן ולוחץ לתיסוף השקל.

 

ארה"ב: המכירות קמעונאיות היו נמוכות מהצפי, ומספר המשרות הפנויות בדצמבר המשיכו לעלות. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בפברואר, לאחר שהגיע לשיא בחודש הקודם. אירופה: הצמיחה בגוש האירו האיצה קלות ברבעון האחרון של 2014 בעיקר בשל צמיחה גבוהה בגרמניה וספרד. מנגד, איטליה, צרפת ויוון אכזבו. כמו כן, הבנק המרכזי בשבדיה הפחית את הריבית והודיע על הרחבה כמותית.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    בואו נדמיין את הכותרת הזו...בגרמניה

    הדקס היה הרי מתפוצץ מעלה . כך בכל מדינה מתוקנת. השאלות: 1 השוק חושב אחרת מעופר קליין. 2 השוק הפך לא רלוונטי לכלכלה הישראלית, וכל ההשקעות מתבצעות דרך חברות שאינן ציבוריות או שאינן נסחרות בת"א, 3.השוק קטן ונשלט ע"י שחקנים מעטים שבשל חוסר הרלוונטיות עושים כבשלהם.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • קופר
    • 17/02/2015 11:48