הבינלאומי עומד לחלק דיבידנד בהיקף של 800 מיליון ₪ המשקף תשואת דיבידנד של 11.58%. כניסה לרשימת המעוף לאחר איחוד המניות תהיה השלב השני בתהליך שבמסגרתו גם תגדל הסחירות והעניין במניה.
נציין כי השלב הראשון בהפצה יכלול רק 6% מהון המניות ויתרחש רק תוך 6 חודשים ממועד השלמת איחוד ההון. היקף ההפצה הראשונה יסתכם בכ-420 מיליון ₪. לאור זאת, לדעתנו בטווח הקרוב הדיבידנד ואיחוד ההון יהוו את הדגש מבחינת המשקיעים וישפיעו לחיוב על מניית הבנק הבינ"ל. המחשה להעדפות המשקיעים ראינו במומנטום החיובי במניית פרטנר לקראת חלוקת הדיבידנד המיוחד (שהיווה תשואה של 12% ביום האקס) למרות החששות מפני ההתפתחויות הרגולטוריות והתחרותיות בטווח הקרוב.
חשוב גם לציין כי עם המעבר של ישראל למשקים המפותחים עשוי להיות לחץ מכירה על ארבעת הבנקים האחרים. לחץ זה לא יהיה בבנק בינלאומי כיוון שאין בו אחזקות של משקיעים זרים והוא אינו משתייך לרשימת המניות המרכיבות את מדד ה- MSCI.
בנק דיסקונט מצידו ייהנה מעליה הדרגתית בהלימות ההון הכוללת שלו בשיעור מצטבר של 1.2%. ההערכה היא כי מתוך שיעור זה כ-0.7% ייוחס להלימות ההון הראשוני שתגדל לשיעור של 7.46% (בהשוואה ל-6.76% כיום עפ"י באזל 2).
השאלה המרכזית לגבי בנק דיסקונט היא האם הוא יוכל לייצר מתוך האמצעים שיתפנו תשואה להון גבוהה מזו שייצר לו הבנק הבינלאומי שעמדה על 8-10%. בעבר, בנק דיסקונט לא הצליח לייצר תשואה כזו. נציין כי בשנת 2008 הפסיד הבנק עצמו (ללא החברות הכלולות) סך של 39 מיליון ₪ (בנטרול התרומה מחיסוי ההשקעה דיסקונט ניו-יורק). בשנת 2007 הרוויח הבנק 228 מיליון ₪ מתוך רווח כולל של 707 מיליון ₪ בקבוצה. בשנת 2006 הפסיד הבנק 29 מיליון ₪. ההון העצמי המיוחס לדיסקונט ללא החברות הכלולות עומד על פי חישובינו על כ- 3 מיליארד ש"ח. מכאן, שהתשואה להון של הבנק עצמו הסתכמה בשיעור של 7.6% בשנת 2007 ובהפסד בשנת 2008 ובשנת 2006.