"עזבו את דראגי בשקט. הריעו לקורודה והחזיקו אצבעות לילן". כך אומר אמיר ארגמן, מנהל מחלקת המחקר באופנהיימר ישראל, במסגרת סקירת מאקרו.

 

"אחת מההערכות הבסיסיות שלי על השווקים בשנים האחרונות היא בדבר הקשר החזק שיש בין ההרחבות הכמותיות לבין מחירי המניות", מציין ארגמן. "מסקנה זו היא בלתי נמנעת כאשר בוחנים את התנהגות השווקים בחמש השנים האחרונות על ציר הזמן והפעולות של הבנק המרכזי בארה"ב. היום, רבים חושבים כי קיים קשר בין מאזני הבנקים המרכזיים, אך דעתי עדיין נבדלת מהרוב לגבי מהותיות הקשר מול הגורמים האחרים המשפיעים על השווקים.

 

"כידוע לכם, בסוף שנת 2014 החליט הבנק המרכזי של ארה"ב על הפסקת תכנית ההרחבה הכמותית השלישית שלו, ואני ראיתי באירוע זה כאירוע דרמטי בעל השפעה פוטנציאלית שלילית על השווקים. לכל מי שמתעניין אציין כי אני מעריך כי מדובר בהשפעה שלילית משמעותית, אבל לא נעלמה מעיני ההערה של רבים לגבי קיומן של הרחבות כמותיות ביפן ובאירופה. התחושה הראשונית היא כי נזילות היא נזילות היא נזילות ולכן לא משנה מאיפה מדפיסים את הכסף, הרי ההשפעה החיובית בוא תבוא.

 

"לקחתי על עצמי לבחון נקודה זו יותר לעומק, ולשם כך בוצעה שליפה של נתוני המאזנים של הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה, יפן, בריטניה וסין (בטח רבים יופתעו לדעת כי המאזן גדול ביותר הוא של...סין). כמו כן בוצעה שליפה של מדד ה S&P500 ומדד ה MSCI AC ונעשה נסיון למצוא את הקשר בין המאזנים להתנהגות המדדים. כל הנתונים הומרו ותורגמו לדולר ארה"ב ועל זה גם נבחנה הרגישות.

 

"סך מאזני הבנקים המרכזיים עלו מ 1/2008 מרמה של כ 6.5 טרילון דולר לרמה של כמעט 18 טריליון דולר. לסין המאזן הגדול ביותר עם כ 5.5 טריליון $. במונחים דולריים ארה"ב עשתה את המהלך הגדול ביותר. על רקע החלשות היין, שימו לב כי הבנק המרכזי ביפן במונחים דולריים הפסיק לגדול. בשנתיים האחרונות אירופה עברה צמצום כמותי וכפי שניתן לראות דראגי עוד לא ממש שינה בפועל את המצב.

 

"ונחזור לעיקר. הרעיון היה לקחת את מאזני הבנקים לבד או כשילוב שלהם ולבחון על ידי הרצת רגרסיה מי מהאפשרויות היא הקורלטיבית ביותר להתנהגות מדדי המניות. לשם המחשת העניין ניקח לדוגמה את הקשר בין מאזן הבנק המרכזי בארה"ב על מדד המניות S&P500. הרצת רגרסיה על שני המשתנים ממרץ 2009 (תחילת השוק השורי) ועד היום העלתה כי ההרחבה הכמותית מהווה גורם מסביר משמעותי (כצפוי) את שוק המניות.

 

"מה שהשפיע באופן מהותי על השווקים היו בעיקר צעדי המדיניות המרחיבים בארה"ב ובעיקר יפן. עניין זה יכול להסתדר עם העובדה כי אלו שני מטבעות ה CARRY TRADE העיקריים. ניתן לומר כי יפן אפילו משתווה וגדולה בהשפעתה על השווקים בין אם מדובר על מדד המניות בארה"ב ובין אם מדובר על מדד המניות הגלובאלי. מאזן הבנק המרכזי באירופה אינו מסביר דבר ביחס להתנהגות השווקים בשנים 2009-2014.

 

"משמעויות אפשריות: כולם צריכים לשמוח על מאמציהם האציליים של הקברניטים ביפן, אולם צריך לקוות כי החלשות המטבע לא תצא משליטה. תנו מנוחה לדראגי. זה לא בהכרח יעזור אם העבר הוא אינדיקציה לעתיד. הפוטנציאל הגדול עדיין נמצא אצל ילן. בשלב זה, עם התמתנות משמעותית של העלייה במאזן הבנק המרכזי בארה"ב והעלייה במונחים דולריים של מאזן הבנק המרכזי ביפן רמת הסיכון בשווקים גדלה משמעותית", סיכם ארגמן.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש