6.94 מיליארד דולר - זה הסכום שהתקבל בשנת 2014 מ-99 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות. לנוכח נתוני האקזיטים הגבוהים בשנתיים האחרונות, מדובר בעליה מינורית של כ- 5 אחוזים בהשוואה ל- 6.59 מיליארד דולר שהגיעו מ- 90 עסקאות אקזיט ב- 2013. למרות השינוי המינורי לכאורה בהיקף האקזיטים ב- 2014, דוח האקזיטים השנתי של חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר, חושף מספר הבדלים מהותיים ומגמות מעניינות באקזיטים בשנה האחרונה לעומת השנה שעברה.
שנת 2014 התאפיינה בעליה משמעותית במספר ובהיקף ההנפקות הראשונות לציבור (IPO) – 17 הנפקות הסתכמו ב- 2.1 מיליארד דולר, בהשוואה לשמונה הנפקות ראשונות עם 0.36 מיליארד דולר בשנת 2013. הנפקת מובילאיי, העסקה הגדולה ביותר בשנת 2014 – הגיעה לסכום של למעלה ממיליארד דולר בבורסה של ניו יורק (NYSE), הבורסה הראשית בוול סטריט. בבורסה השניה בגודלה בניו יורק, נאסדאק, הונפקו בשנת 2014 לא פחות מ- 11 חברות טכנולוגיה ישראליות שונות, בסכומים שנעו בין 35 לכ- 150 מיליוני דולרים. ההנפקה השניה בגודלה ב- 2014, בוצעה על ידי סייפצ’רג’ בבורסת AIM בלונדון.
אלון סהר, שותף בפירמת עורכי הדין מיתר, מציין כי אמנם ההיקף הכספי הכולל של העסקאות בשנת 2014 אינו שונה באופן מהותי מזה של 2013, אך תמהיל העסקאות מלמד על שינוי. "הנתון המעניין, ואולי אף המשמח של השנה קשור למספר החברות שהנפיקו מניות לציבור", אומר סהר. "בחלק מהמקרים ההנפקה היא ״טרנד״ של השוק שנובע למשל מנכונות של השוק הציבורי להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים, במקרים אחרים ההנפקה לציבור משקפת יכולת ממשית של התעשיה לבנות חברות גדולות יותר ולאורך זמן".
לדברי סהר, אפשר למצוא קשר בין היקף ההנפקות הציבוריות מחד, למספר עסקאות הגיוס בצמיחה (growth round) שנמצא אף הוא בעלייה. "לאור הצלחות במקרים כמו מוביל-איי וסייבר ארק, שתי חברות שצרפו משקיעים בשלבים מאוחרים ואחר כך פנו לנתיב ההנפקה לציבור, אנו מצפים לראות יותר ויותר חברות הפונות לכיוון זה", הוא מציין. "יתכן ויש במגמה זו וביכולת לבנות חברות גדולות יותר, כדי להסביר גם נתונים הקשורים לעסקות המיזוג והרכישה, לפיהם מספר העסקות הקטנות מחמישה מיליון דולר, הוא הקטן ביותר מזה עשור (25 עסקאות)", הוסיף.
בשנת 2014, מיזוגים ורכישות של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב- 4.84 מיליארד דולר, ירידה של 22 אחוזים בהשוואה ל- 6.23 מיליארד דולר בשנת 2013. מניתוח עסקאות מיזוג ורכישה לפי גודל עולה כי בשנת 2014, התרחשה עליה של 45 אחוזים במספר העסקאות בטווח שבין 100 ל- 500 מיליון דולר, עם 16 אקזיטים שהסתכמו ב- 2.91 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 11 עסקאות בשנת 2013 שהסתכמו ב- 2.57 מיליארד דולר. חמש עסקאות בין 50 ל- 100 מיליון הניבו 425 מיליון דולר במצטבר, 73 אחוזים יותר מ- 246 מיליון דולר מארבע עסקאות בטווח זה, בשנת 2013. גם מספר המיזוגים והרכישות בטווח שבין 10 ל- 50 מיליון דולר עלה, כ- 13 אחוזים לעומת שנה קודמת.
ניתוח כל האקזיטים לפי גודל מראה, כי חל זינוק של 156 אחוזים בהיקף ההון שנכנס מעסקאות בטווח של 50 עד 100 מיליון דולר, בעיקר הודות לעליה במספר ההנפקות – 8 עסקאות מתוך 13 היו הנפקות בורסאיות, אשר היוו 58 אחוזים מסך ההון שנמדד בעסקאות בטווח הזה. במקביל, חלה ירידה של 36 אחוזים במספר העסקאות מתחת ל-5 מיליון דולר, מגמה שנמשכת משנה קודמת.
השינוי בגודל העסקאות אחראי על שתי מגמות הפוכות לכאורה. מחד, חלה ירידה בהיקף עסקת המיזוג והרכישה הממוצעת מ- 62 מיליון דולר ב- 2013, ל- 59 מיליון דולר ב- 2014 בעסקאות מתחת למיליארד דולר. מאידך, חלה עליה ניכרת בשווי מכפיל העסקה הממוצע (מדד ההחזר על ההון) על עסקאות מיזוג ורכישה בהיקפים אלה, ממכפיל של פי 4.29 על הכסף במכירה של חברה ב- 2013, ועד למכפיל של פי 6.22 על הכסף בעסקה דומה ב- 2014. מדד ההחזר על ההון, המחושב כיחס בין הסכום שהתקבל מעסקאות אקזיט לסך ההון שהושקע בחברות שביצעו אקזיט עד למועד המכירה או ההנפקה (שניהם במיליוני דולרים), משקף את הערך היחסי שהפיקו המשקיעים בחברות ממכירת חברות והנפקתן.
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, מציין כי "למרות שהסכום שהתקבל ממיזוגים ורכישות משקף ירידה בהשוואה לשנה קודמת, 2014 היתה הרבה יותר מוצלחת במונחי ההחזר על ההון למשקיעים. צריך לזכור שבניגוד להנפקה, בה המשקיעים לא תמיד מפסיקים להחזיק במניות החברה ויש להם הזדמנות עוד להעלות את שווי המניות שבידיהם, כמו שקרה אחרי הנפקת מובילאיי, בעסקת מכירה המשקיעים יוצאים מהחברה", מסביר שימנה.
"הכסף שמתקבל ממכירה מתחלק בין היזמים, המשקיעים ולעתים גם עובדי החברה, והמשקיעים מחפשים החזר חיובי על ההשקעה. בעולם הון הסיכון, נהוג לשאוף להחזרים של פי 3 על הכסף המושקע לפחות. מהבחינה הזו, 2014 היתה שנה מצויינת, ובשלושה סקטורים – מדעי החיים, קלינטק ותקשורת - היו מכפילים גבוהים במיוחד השנה", סיכם מנכ"ל IVC.
מבין 82 עסקאות רכישה של חברות היי-טק ישראליות ב- 2014, 24 נרכשו בידי חברות ישראליות אחרות, לעומת 19 עסקאות בשנה הקודמת. הדוח בודק גם את מספר עסקאות המיזוג והרכישה בהן חברות היי-טק ישראליות היו דווקא בצד הרוכש. 42 חברות היי-טק ישראליות בחרו בשנת 2014 לצמוח באמצעות רכישת חברה אחת לפחות, בישראל או בחו"ל, והיו אחראיות ל- 57 עסקאות בסך הכל.
דוח האקזיטים לשנת 2014 של IVC ומיתר מציע ניתוח של פרק הזמן הממוצע שלוקח לחברות היי-טק ישראליות להגיע לאקזיט בעסקאות מעל 50 מיליון דולר, המייצגות את עיקר ההכנסות מאקזיטים. באופן כללי, טווח ממוצע של כ- 10-12 שנים מזמן ההקמה של סטארטאפ ועד האקזיט, מספק את התשואות המיטביות ואף עומד במסגרת מחזור החיים של קרן הון סיכון. שלא כמו בשנים קודמות, ב- 2014 לא היתה שונות גדולה בין הסקטורים השונים מלבד קלינטק, ופרק הזמן הממוצע לאקזיטים שבוצעו בשנת 2014 ביתר הסקטורים, עמד על 9 שנים מהקמה ועד מכירת החברה או הנפקתה.
דוח האקזיטים המלא לשנת 2014 יוצג הערב (ג’) על ידי נציגי מיתר ו-IVC, באירוע שיתקיים ב-SOSA בתל אביב.