הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, מפרסם היום (ב’) לראשונה סקירה כלכלית שבועית מקיפה של ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות בארץ ובעולם. הסקירה שתפורסם מדי שבוע תכלול ניתוח של אירוע או התפתחות בעלי השפעה על המשק ותפורסם באתר המשרד. המידע יתמקד בין היתר במצבם של אינדיקטורים כלכליים מרכזיים וניתוח לאורם של מצב המשק.
הסקירה מורכבת מ-4 חלקים: ניתוח כלכלי של אירוע או התפתחות בעלי השפעה על המשק הישראלי.בחינה של מדדים כלכליים דוגמת פעילות ריאלית, סחר חוץ, שוק העבודה, סביבת האינפלציה והמדיניות המוניטרית, התפתחויות בשוק ההון והתייחסות למדדים בתחום הלכי הרוח כגון מדד אמון הצרכנים ומדד מנהלי הרכש. התפתחויות כלכליות מרכזיות בעולם אשר להן השפעה על הכלכלה והמשק הישראלי. פירוט שיעורי השינוי של מדדים מרכזיים כגון יצור תעשייתי ופדיון ענפי הכלכלה, יצוא ויבוא סחורות, שערי חליפין ומדדי שוק ההון, רמת האינפלציה ומחירי הנפט והריבית הריאלית, השכר הממוצע ומספר משרות השכיר, שיעורי האבטלה וההשתתפות בשוק העבודה.
המיקוד בשבוע הנוכחי עוסק במשבר הכלכלי ברוסיה ובהשפעותיו על המשק הישראלי. הכלכלן הראשי מציין כי ברקע למשבר הכלכלי ברוסיה עמד שילוב של שני זעזועים משמעותיים: 1. הירידה החדה במחירי האנרגיה פגעה ביצוא הרוסי (יצוא האנרגיה מהווה כ-2/3 מסך היצוא) ובהכנסות התקציביות - למעלה ממחצית מהמקורות בתקציב נובעים מיצוא האנרגיה. 2. הסנקציות הכלכליות והלחימה פגעו בפעילות הריאלית ובסנטימנט של המשקיעים הזרים.
לדברי הכלכלן הראשי, השילוב של שני הזעזועים צפוי להתבטא במשבר חמור במגזר העסקי ברוסיה. "במהלך שנת 2015, המגזר העסקי יידרש לפרוע כ-100 מיליארדי דולרים בגין חוב נקוב במט"ח. איתות האזהרה הראשון הגיע מחברת רוסנפט, אשר נזקקה לתוכנית חילוץ מוקדם יותר השנה. חברות הנפט, אשר להן זיקה למשטר, נחשבו עד כה כעמודי התווך של המגזר העסקי ברוסיה, ושימשו כערוץ של חלחול הכנסות לשאר הכלכלה בגין מכירת משאבי טבע".
מהסקירה עולה כי היקף היחסים הכלכליים בין המשקים גדל בשנים האחרונות, וכולל בין השאר את תחומי הסחר, ההשקעות והתיירות. אולם, על אף הגידול, היקף יחסים עדיין לא מהווה חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית של מרבית ענפי המשק - יוצאי דופן הם תחומי החקלאות והתיירות. בשל כך, להערכת הכלכלן הראשי, ההתפתחויות ברוסיה והסיכונים המיידים לא צפויים להשפיע על המשק הישראלי באופן מהותי.
במשבר שהיכה את רוסיה ב-1998, ירד היקף יצוא הסחורות הישראלי לרוסיה בכ-30 אחוזים. להערכת האוצר, פגיעה בהיקף דומה עלולה לגרוע כ-0.05 אחוז מהתוצר בישראל בשנת 2015. כמו כן, הפגיעה הצפויה בתוצר הישראלי בשל הירידה בתיירות הנכנסת עקב המשבר עשויה לנוע בין 0.025 ל-0.05 אחוז תוצר.
בנוסף, להערכת הכלכלן הראשי, ערך ההשקעות של ישראלים ברוסיה צפוי להיפגע וההשקעות עלולות להפוך ללא נזילות לפרק זמן ממושך. עם זאת, היקף החשיפה של המשק הישראלי למשבר הרוסי בשל השקעות אלו נמוך למדי. היקף החשיפה של הגופים המוסדיים (קרנות הנאמנות וגופי הפנסיה) למשבר הרוסי לא גבוה, ועומד על כ-5-10 מיליארד ש"ח.
מהסקירה עולה כי ערוץ החשיפה העיקרי של המשק הישראלי למשבר הוא דרך מניות ואג"ח של חברות הפועלות בשוק הרוסי, ואחריו חשיפה בשל אחזקה במניות של חברות רוסיות, שהיקפה אינו גבוה. היקף החשיפה למדדי מניות רוסיים באמצעות תעודות סל הינו זניח.
הגופים המוסדיים עלולים להיות חשופים גם בשל השקעה בקרנות נאמנות זרות המתמחות בהשקעה בשווקים מפותחים, אך היקף החשיפה בשל ערוץ זה קשה לאמידה בשל רמת הפיזור הגבוהה של השקעות החברות הללו.