חברת מיכל תעשיות טכסטיל הורשעה בעבירות לפי חוק הגנת השכר ונגזר עליה קנס פלילי של 56,500 ש"ח וכן התחייבות בסך 1.13 מיליון ש"ח למשך שלוש שנים ומנכ"ל החברה הורשע בעבירה של הפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו.
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב, הטיל על המנכ"ל קנס פלילי בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 28,000 ₪ להימנע מעבירות על החוקים המוזכרים בכתב האישום, שבאם לא תיחתם ייאסר ל- 45 ימים.
הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו כתוצאה מפעילות אכיפה יזומה של משרד הכלכלה. ביקורת אשר נערכה על ידי אגף הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה וחקירה שנוהלה על ידי משה סנאי העלתה כי לעובדת החברה נוכו סכומים מהשכר לטובת קופת גמל אולם אלה לא הועברו ליעדן במועדים בשנת 2009 ובשנת 2010, בניגוד להוראות חוק הגנת השכר. מנכ"ל החברה נדרש למסור מסמכים ולהתייצב לחקירה. למרות זימונים שנשלחו כדין, הוא לא הופיע להיחקר.
בהמשך לכך הוגש כתב אישום כנגד החברה ומנכ"לה על ידי הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה באמצעות עוה"ד איריס מעודה, המייחס לנאשמים עבירות של אי העברת סכומים שנוכו ליעדם תוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן על פי חוק הגנת השכר וכן עבירה של הפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה.
הצדדים הגיעו להסדר לעניין הכרעת הדין אולם כל צד טען לעונש. במסגרת הדיון טען ב"כ המאשימה, עוה"ד ישראל שניידרמן, כי בוצעו עבירות חמורות וכי על אף שמדובר בנאשמים להם לא היו עבירות בעבר הניסיון לסכל את פעילות האכיפה גרמה לכך שנדרשו משאבים נוספים והדבר הוביל לבזבוז זמן בחקירה והוצאת כספי ציבור. הנאשם ציין את הקשיים הכלכליים וסכנת ההתמוטטות בה הייתה החברה והדגיש את מאמציו לתקן את המחדלים ולשקם את החברה.
בתחילת חודש דצמבר 2014 הרשיע שופט בית הדין לעבודה את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם ובהמשך לכך נגזר דינם. שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב, גזר את דינם של הנאשמים וקבע כי לא ניתן להקל ראש בעבירות בהם הורשעו הנאשמים וכי מעשה של ניכויי כספים ממשכורתו של עובד ואי העברתם ליעדם אינו שונה במהותו מגניבה של מעסיק מעובדיו. בית הדין קבע בנוסף כי אי העברת חומרים באופן מלא למפקח במהירות הראויה על מנת שזה יבצע את תפקידו פוגע ביכולת להגיע לחקר האמת.
עם זאת, בית הדין התחשב בנסיבות חייו של הנאשם, בנטילת האחריות במסגרת ההליך בבית הדין ובמצב בו הייתה שרויה החברה באותה העת (האנדרלמוסיה בעסק שהקשתה על איתור החומרים) והשית על החברה קנס פלילי בסך 56,500 ₪ וכן התחייבות בסך 1,130,000 ₪ למשך שלוש שנים. על המנכ"ל הוטל קנס פלילי בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 28,000 ₪ להימנע מעבירות על החוקים המוזכרים בכתב האישום או מאסר ל- 45 ימים באם לא תיחתם ההתחייבות.
עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה, ברכה על גזר הדין ועל ההתחייבות הכספית המרתיעה שהוטלו על החברה ומדגישה את חובת המעסיקים לשמור ולהקפיד על מילוי זכויותיהם הסוציאליות של עובדיהם ולהימנע מאי מילוי דרישות מפקחי העבודה.
"בית הדין רואה, בצדק, גם באי העברת מסמכים במהירות הנדרשת ובאופן מלא כהפרעה למפקח וציבור המעסיקים צריך לדעת כי דרישותיו של המפקח אינן פניות שניתן להתעלם מהן אלא דרישות בהתאם לסמכויות אשר הפרתן תגרור אחריה נקיטת הליכים וסנקציות מרתיעות", הוסיפה עו"ד לוי. "ביצוע מעשים מסוג זה בצד טיעון כי יש לקחת בחשבון את הקושי הכלכלי של המעסיק - מקוממים. בית הדין דימה את המעשה של פגיעה בקרנות שאמורות לשמש לעובדים משענת לעת פרישתם כמעשה הדומה במהותו לגניבה מאותם עובדים וזה בדיוק אופיו של המעשה.
"העובד אינו צריך לשאת על כתפיו את העול הכלכלי של מעסיקו באמצעות ניכויי משכרו ואי העברת הסכומים ליעדם. אני תקווה שהכרעת הדין וגזר הדין ירתיע את ציבור המעסיקים. משרד הכלכלה נחוש למצות את מלוא ההליכים כנגד מעסיקים ונושאי משרה בתאגיד, בגין הפרת זכויות עובדים וגם מצב של התמוטטות כלכלית אינו מהווה הצדקה לפעולות בניגוד לחוק", סיכמה לוי.
יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה: "לאכיפת חוקי העבודה חשיבות חברתית ושוויונית, שכן שמירה עליהם מקנה לעובד הגנה על שכרו, ביטחון סוציאלי, ומניעת אפליה. מדובר בערך בעל משמעות רבה, הטומן בחובו השלכות כלכליות מהותיות על שוק העבודה בישראל. המינהל אוכף במלוא העוצמה עבירות על חוק הגנת השכר וישאף להטיל עונשים למי שמפר אותו, כשבהליך המינהלי העיצום הכספי עומד על 35,740 ₪ לכל הפרה לכל עובד ובהליך הפלילי מוגשים כתבי אישום פליליים המובילים לגזרי דין כגון מקרה זה".