"הגישה הנכונה מבחינה כלכלית הינה גישת הלמ"ס" - כך עולה מתשובתו של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, לטענה העולה מהדוח השנתי של מכון טאוב, לפיה רוב משקי הבית בישראל נמצאים במאזן שלילי.
היום (ד’) התפרסם הדוח השנתי של מרכז טאוב, ובו נטען ופורסם בהרחבה בתקשורת, כי 80% ממשקי הבית בישראל מוצאים באופן חודשי יותר מהכנסותיהם ועל כן לא "סוגרים את החודש". לפי נתון זה עומד בסתירה לממצאי הלמ"ס שטוען בעקביות מזה שנים שעל פי סקר ההוצאות וההכנסות של משקי הבית, רוב משקי הבית מסיימים את החודש במאזן חיובי.
"סתירה זו נובעת מהשוני בהתחשבות בנתוני ההשקעה של משקי הבית בנכסים פיננסיים ובנכסים קבועים. בעוד הלמ"ס, לצורך חישוב המאזן החודשי, משווה הכנסות מול הוצאות, מרכז טאוב משווה בדוח שפורסם בין ההכנסות להוצאות בתוספת ההשקעות.
"הגישה הנכונה מבחינה כלכלית הינה גישת הלמ"ס; כך לדוגמה, משק בית שהכנסותיו החודשיות מסתכמות ב-10,000 ש"ח והוצאותיו השוטפות הן 9000 ש"ח יכול בחודש נתון להשקיע בנכס פיננסי בהיקף של 2000 ש"ח. לפי גישת מרכז טאוב משק בית זה סיים את החודש במאזן שלילי בעוד למעשה היה לאותו משק בית חיסכון חיובי בחודש הנתון. ההחלטה של אותו משק בית להשקיע יותר מהחיסכון השוטף שלו הינה החלטה אוטונומית ואינה משקפת חוסר יכולת של ’לסגור את החודש’.
"מבחינה זו, יש להתייחס באופן זהה להשקעה פיננסית ולהשקעה בנכסים קבועים. כך לדוגמה, כאשר משק בית מחליט אם לרכוש דירה הוא עומד מול שתי אלטרנטיבות: (1) להשקיע את חסכונותיו בנכסים פיננסיים וליהנות מהדיבידנד ומעליית בערך הנכסים, במקביל לתשלום שוטף על שכר דירה, או לחלופין (2) להשקיע את החסכונות בדירה למגורים ולהימנע הן מתשלום שכר דירה והן מהרווחים הפיננסיים האלטרנטיביים. זוהי החלטה בין שני אפיקי חיסכון שקולים ויש להתייחס אליהן באופן זהה.
"על כן, ההשוואה הרלבנטית על מנת לבחון האם המאזן הממוצע של משקי הבית הינו חיובי או שלילי היא בין ההכנסות וההוצאות השוטפות. מבחינה זו, כפי שפרסם הלמ"ס בעקביות, משק הבית הממוצע בישראל מצוי במאזן חיובי כאשר ב-2013 סך ההכנסות ברוטו עמדו על 20,586 ש"ח בהשוואה לצריכה של 18,060 ש"ח (כולל תשלומי חובה למסים)", סיכם הכלכלן הראשי באוצר.