”אני לא יודע כמה אויר המשקיעים לוקחים היום, אבל שיזהרו, שום דבר בכמות גדולה לא בריא”

נתוני מאקרו חשובים ומאכזבים התקבלו אתמול בארה"ב, בניהם: מכירות בתים, הזמנות ממפעלים הכנסות והוצאות של פרטיים, ויחד עם נתוני מכירות מאכזבים של ג’נרל מוטורס, פורד, פרוקטר אנד גמבל והתבטאות מלחיצה של שר האוצר, גייטנר, כי שיעור האבטלה עלול להמשיך ולטפס בחודשים הקרובים העבירו את וול-סטריט שוב לירידות. טוב, אז זהו, אנחנו כנראה באמת הולכים למשבר, צדקתם, קחו אותי למנהיג שלכם ואשבע לו אמונים. (עד לנתונים החיוביים הבאים)

חודש יוני היה החודש הראשון מאז ספטמבר 2009 בו לא עלו ההכנסות בארה"ב (נותרו ללא שינוי) ונתוני השכר אף מצביעים על ירידה ראשונה בשכר הממוצע. מילא השכר, קודם שתהיה להם עבודה:

סדר לי את הצרכן!
כל הבעיות התחילו כי לצרכן האמריקאי אין עבודה. אל תאשימו אותו, הוא חיפש בעיתונים, שלח קורות חיים, נרשם במשרדי כוח אדם ואין. שיעור האבטלה הממוצע בארה"ב עומד על 9.5% ועשוי לעלות מחר עפ"י הקונצנזוס ל-9.6%. יש מדינות בהן שיעור האבטלה אף גבוה יותר, בניהן: 12.2% בקליפורניה, 11.6% בפלורידה ו-13.1% במישיגן. היום בשעה 15:15, שעון ישראל, יתפרסם סקר השינוי במועסקים של ADP לחודש יולי, והצפי הוא לעליה של 30 אלף משרות. כיום לנתוני שוק התעסוקה קיימת חשיבות מכרעת, הם נתפסים כמפתח ליציאה סופית מהמשבר. אם הם יצליחו נתוני שוק התעסוקה להפתיע, לטובה, מאד סביר שנראה את המשקיעים סולחים על הנתונים המאכזבים מאתמול ויחזירו את השווקים לעליות. בינתיים, אנחנו לא מתכוונים לסמוך על ADP ואני קורא לכל מי ששומע על משרה שמתפנה, או מכיר מישהו שיכול לעזור, שירים טלפון לגייטנר, אני מצידי נרתם למשימה ויוצא בקמפיין חדש "סדר לי את הצרכן!" כחלק מהקמפיין אני קורא למי שיכול להעסיק אמריקאי, עדיף אמריקאית (צורכת יותר) בעבודות משק בית, ביבי-סיטר, ניקוי רכבים וכו’, להרים עוד היום טלפון לגייטנר. מחר וביום שישי יפורסמו נתונים נוספים על שוק העבודה, השינוי בתלושי השכר וכאמור שיעור האבטלה המעודכן.

מה בכלל ארה"ב מייצרת?
כשחושבים על עבודה לאמריקאי רבים מגלגלים עיניים למעלה וחושבים לעצמם, במה בכלל האמריקאים יכולים לעבוד? ומנסים להיזכר מתי בפעם האחרונה רכשו משהו מתוצרת ארה"ב. זה מפתיע אותם במיוחד כשהם נזכרים שארה"ב אמורה להיות הכלכלה הכי גדולה בעולם. הנושא מזכיר פרק בסיינפלד כשאחרי שנים של חברות שמים לב החברים שקרמר אף פעם לא עובד. "רגע, במה אתה בכלל עובד?" הם נזכרו לשאול אותו אחרי כאמור שנים של חברות. – התשובה הייתה פחות חשובה כמו השאלה, אבל לסיום הסיפור למי שלא מכיר, קרמר עבד כמה שנים קודם בחנות בייגל שבה ארגון העובדים הכריז על שביתה ומאז לא היו התפתחויות בנושא. ולשאלתכם, ארה"ב מייצרת בעיקר שירותים, והרבה, השירותים מהווים יותר מ-90% מהכלכלה האמריקאית וזהו פחות או יותר. היום יפורסם מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא יצרני (סקטור השירותים). הנתון צפוי עפ"י הקונצנזוס להצביע על המשך התרחבות, אך בקצב נמוך יותר ביחס לזה של חודש יוני (מ-53.8 נק’ ל-53 נק’). ההאטה צפויה גם בשל תחזיות שסיפקו חברות כגון אופיס-מקס לפגיעה במכירות על רקע שיעורי האבטלה הגבוהים. ושוב חזרנו לנושא התעסוקה הבעייתי.

סקטור הרכב מושך את השווקים בעלייה
מכירות המכוניות של ג’נרל מוטורס ופורד בארה"ב אכזבו כשירדו בחודש יולי, אך השורה התחתונה טובה, בסה"כ נרשמה עליה של 5.2% במכירות הרכבים בארה"ב, גבוה אף מהערכות המוקדמות. מסתבר שהצרכנים האמריקאים קונים רכבים, גם בלי תוכניות העידוד שהסתיימו זה מכבר, אך הם לא כל כך אוהבים רכבים אמריקאים יותר. מי שנהנים מכך אלה יצרני הרכבים היפניים, ובניהם בולטת טויוטה, יצרנית הרכבים הגדולה בעולם, שדיווחה הבוקר על העלאת תחזיות הרווח שלה בכמעט 10%, זאת על רקע עליית הביקושים מצפון אמריקה ואסיה. העלאת התחזיות של טויוטה הרגיעה את המשקיעים שפחדו שפורד ו-GM דרסו גם אותה. 

שיפוע העקום – משהו חריג קורה בטווחים הארוכים
שיפוע עקום התשואות בארה"ב, המרווח בתשואות בין אג"ח לשנתיים לאג"ח ל-10, יורד בארבעת החודשים האחרונים ומאותת על חשש מתקופה ממושכת מאד של דשדוש כלכלי בסביבת ריבית נמוכה. עם זאת, בחלק הארוך של עקום קורים דברים חריגים, ההפרש בין התשואה ל-10 שנים לתשואה ל-30 שנה זינקה בשבוע האחרון לשיא של כל הזמנים! ל-1.14%. להמחשה, ב-30 השנה האחרונות (לפחות), היו רק שני מקרים נוספים בהם פערי התשואות בין 10 ו-30 שנה עברו את ה-1%, ב-1992 וב-2002. מה יתכן גרם לפער הזה לזנק? האם זה סימן טוב או לא לאג"ח ל-10 שנים? מצד אחד הסיבות לעליית הפער עשויות להיות רבות, אך ההסבר הפשוט והבסיסי ביותר הוא שהשפעתן של הריביות הנמוכות החריגות כיום על האג"ח ל-10 שנים גבוהות הרבה יותר מהשפעתן על ממוצע התשואות באג"ח ל-30 שנה. עם זאת, יש גם הסברים נוספים שעשויים להסביר את הקיצוניות, אחד מהם הוא שמשקיעים שהימרו על עליית תשואות באג"ח ל-10 שנים מנסים היום, בעקבות הפסדיהם, לסגור פוזיציות וקונים אותן בחזרה בכל מחיר, מה שגורם לירידת התשואות החדה בטווחים אלה ולא בטווחי ה-30 שנה. כמו כן, יתכן שבנקים מסחריים ואף מרכזיים נדרשים לכיסוי מאזניהם ורוכשים את ה-10 בכל מחיר. בעבר, לאחר שיאים מעין אלה, התשואה על ה-10 שנים שינתה לרוב את כיוונה, מירידה לעלייה, אך לעיתים המפנה התרחש רק לאחר כמעט שנה. הפעם המשקיעים לא קונים את האיתות בעיניים עצומות וחוששים שהמשבר הפעם יהיה שונה מקודמיו, ימשך זמן רב הרבה יותר ולכן לא נראה כבעבר את שיאי פערי התשואות מאותתים על השינוי האמור בשוק האג"ח. אני דווקא לא הייתי פוסל את האיתות, לדעתי הוא עדיין עשוי לעבוד. 

מכירות הדיור אכזבו אתכם? נו באמת... גם ככה לא ידעתם מה יהיה
אז ציפו שלאחר הירידות החדות במכירות הבתים בחודש מאי (30%-), בשל התפוגגות תוכנית התמרוץ בחודש אפריל, יחזרו אלה לעלות מיד חודש לאחר מכן (הנתון שפורסם אתמול). אלא שלא, מסתבר שהן המשיכו לרדת גם ביוני בעוד 2.6%. אז בסה"כ במקום לרדת ב- 26% בחודשיים תעשו את זה 32%-. גם ככה ברור שמדובר בתיקון זמני ולא בתחילתה של מגמה. השאלה צריכה להיות איך יראו מכירות הבתים בסיום הזעזוע, והאם יחזרו למספרים גבוהים. כל התחזיות לזעזוע עצמו היו לדעתי הימורים בלתי אפשריים.