שינוי בשיעור המס משנה את תקבולי המסים בטווח הארוך בכשבעים אחוזים מתחזית המתקבלת מהכפלה פשוטה של שיעור השינוי בסכום המס שנגבה לפני השינוי; האפקט המקזז נובע מהשפעה של שינוי המס על הפעילות במשק. כך עולה מתוצאותיו של מחקר חדש שפרסם היום (ב’) בנק ישראל בדבר ההשפעה של שינויים בשיעורי המס על גביית המסים בישראל.
עוד עולה מתוצאות המחקר, כי ההשפעה המקזזת של הפעילות על גביית המסים מגיעה לשיאה בשנה השנייה לכניסת השינוי לתוקף, ומצטמצמת אחר כך. ממצא זה חשוב לעיצוב המדיניות בתקופות של שינויים בשיעורי המס.
תוצאות המחקר שוללות את הטענה כי המשק נמצא (בתקופה שנבדקה) ’בצד הלא נכון’ של עקומת לאפר, וכי הפחתה של שיעורי המסים מביאה לגידול בגביית המסים.
לאחר תקופת מעבר של כשנתיים, שיעור הגבייה ביחס לתחזית הסטטית, כתוצאה משינויים במס החברות - כ-90 אחוזים, גבוה יותר משיעור הגבייה עקב שינויים במס ההכנסה על יחידים (65 אחוזים) או במסים העקיפים (53 אחוזים). זאת בניגוד לטווח הקצר, אז יש לשינוי במס החברות את ההשפעה הנמוכה ביותר על הגבייה, ככל הנראה בהשפעת הבדלי עיתוי בגביית המס ותכנוני מס הכרוכים בהסטה של פעילות ותשלומים סביב השינוי.
להפחתת מס ההכנסה על יחידים יש בחלוף הזמן השפעה שלילית על השכר הממוצע הריאלי במשק (ברוטו), כך ששכר הנטו של העובדים עולה בכמחצית משווי הפחתת המס, והמחצית השנייה מפחיתה את עלויות העבודה עבור המעסיק.
במחקר לא נמצאו עדויות לכך שלשינויים בשיעורי המס הייתה, בטווח הארוך, השפעה משמעותית על היקף ההתחמקות מתשלום מסים.