"מטבע הדברים, בימים אלה עולה השאלה של ההתמודדות של המשק עם אי היציבות הפוליטית, וההשלכות של תקופת הביניים עד לכינונה של ממשלה חדשה. חשוב לומר: המשק נמצא אמנם בהאטה מסוימת, שמקורה בהאטה הגלובלית, אבל הוא יציב, והניסיון מראה שהמשק עמיד לזעזועים בכלל, ולזעזועים פוליטיים בפרט". כך אמרה היום (א’) נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בוועידת ישראל לעסקים של העיתון "גלובס".
פלוג הוסיפה כי "כללי הפעולה לתקופות ביניים, כמו תקציב של 1/12, הופעלו בהצלחה גם בתקופות קודמות. עם זאת, אין ספק שהאתגרים הגדולים שניצבים בפני המשק.. יחייבו רפורמות והחלטות שרק ממשלה יציבה, שמאריכה ימים, תוכל לקדם בהתמדה ובנחישות".
נגידת בנק ישראל התייחסה בדבריה בהרחבה ליוקר המחיה בישראל. היא ציינה כי מחירי המזון והדיור עלו והשכ"ד בארץ זינק ב-40% בשנים האחרונות. עם זאתצ, מחירי התקשורת, ההלבשה וההנעלה ירדו בעד 26%.
פלוג הדגישה כי ישנן גם סיבות אובייקטיביות ליוקר המחיה בישראל, בהן הוצאות הביטחון הגבוהות, המחייבות את המדינה לגבות מסים - ואלה מעלים את מחירי המוצרים, או מקטינים את ההכנסה נטו. "ניתן גם להניח שהיותנו משק קטן, המבודד גיאוגרפית משותפות הסחר שלו, מונעת מאתנו ליהנות מיתרונות לגודל ביצור ובמסחר", הוסיפה.
"ראינו שבעיית יוקר המחיה אינה נעוצה בהתייקרות על פני זמן, או בפערים גדולים ברמתם של המחירים בהשוואה למדיניות המפותחות. הדרך לעליה ברמת החיים ובכוח הקניה שלנו עוברת דרך הגדלת הפריון", הסבירה פלוג. "על מנת שיהיה לנו כוח הקניה של הצרכנים במדינות העשירות, אנחנו צריכים להשתכר כמוהם, ולשם כך אנחנו צריכים שפיריון העבודה שלנו יהיה כמו הפריון במדינות אלו. השכר בישראל עולה לאט מדי בגלל שהפריון עולה לאט מדי, ואיננו מצליחים לסגור את פער הפריון בין ישראל לבין מדינות ה-OECD. עד שלא נייצר באותה יעילות כמו במדינות המפותחות, לא נוכל לאפשר לעצמנו לצרוך באותה הרמה. פריון שגדל בקצב מהיר, אשר תומך בעלייה מהירה של רמת השכר, יאפשר עלייה ברמת החיים וירידה ביוקר המחיה".
הנגידה ציינה גם כי אי השוויון עדיין מאוד גבוה. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אולם לדבריה, בלא עליה בפריון השכר של עובדים רבים מידי נמוך, וישנם פערים גדולים בשכר ובהכנסה.
במקביל, פחת באופן משמעותי משקל ההוצאה האזרחית בתוצר, כלומר, ההוצאה על שירותים ציבוריים - בריאות, חינוך, תשלומי הרווחה, וכדומה. "התפתחות זו מטילה נטל הוצאה כבד יותר על משקי הבית אשר מממנים חלק גדול יותר של ההוצאה על שירותים אזרחיים, כשבמקביל קטנו התמיכות והקצבאות. התהליך הזה הגיע לשיאו לפני שנתיים, ומאז חלה עלייה קלה במשקל ההוצאה הממשלתית האזרחית בתוצר", אמרה פלוג.
אז מה הפתרון? "ובכן, אין פתרון קסם, ואין ארוחות חינם. חלק מהשינויים הנדרשים ניתן לבצע בקלות יחסית, וחלקם מורכבים, כואבים, ומצריכים התמודדות עם קבוצות אינטרסים. חלקם גם דורשים השקעה של משאבים אותה כולנו נצטרך לממן למען רווחתנו ורווחת ילדינו. דרך המלך להעלאת רמת החיים היא הטיפול בגורמים לפיריון הנמוך.
פלוג מנתה מספר אפשרויות: 1. "רפורמות מבניות, אשר יגדילו תחרות, יגבירו יעילות, ויסייעו לעובד הישראלי להפיק מעצמו את המירב. יש מספר רפורמות כאלו בשלבים שונים של תכנון ויישום, ואסור לאפשר להן להיתקע תחת גלגלי הביורוקרטיה". 2. "השקעה בתשתיות, אשר תגדיל את מלאי ההון ותסייע גם היא להגברת פריון העבודה. השקעה בהון אנושי הכוללת גם הכשרה מקצועית אפקטיבית, ואשר תואמת את התקופה ואת הצרכים המשתנים של שוק העבודה המודרני". 3. "הפחתת הבירוקרטיה ושיפור הסביבה העסקית".