כלכלני בנק לאומי מעריכים כי הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים, בעיקר על רקע ההתפתחויות הכלכליות האחרונות המשקפות שיפור מסוים בציפיות העסקים, פיחות בשע"ח, שיפור בפעילות הכלכלית בקרב חלק משותפות הסחר העיקריות של ישראל (בעיקר בארה"ב) והערכה כי יחול שיפור בפעילות ההשקעות ב-2015. להערכתם, הריבית תחל לעלות בתחילת המחצית השנייה בשנה הבאה. בנוסף, הם מעריכים כי תוואי העלאות הריבית בישראל עשוי להיות מתון והדרגתי יותר בשנים הקרובות ביחס למחזורי העלאות ריבית בעבר. להלן סקירה שפרסמו:
הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה להשאיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי בשיעור של 0.25%, חודש רביעי ברציפות, בדומה למרבית התחזיות המוקדמות של הגופים הפיננסיים. מהשוואה בין הודעות הריבית של בנק ישראל בחודש דצמבר ובחודש נובמבר עולה כי חלו מספר שינויים בגורמים שהשפיעו על קבלת ההחלטה בנושא הריבית לחודש הבא. ראשית, בנק ישראל מציין כי האינדיקאטורים שנוספו בחודש האחרון מעידים על התאוששות בפעילות הכלכלית לאחר מבצע "צוק איתן" וזאת לעומת אינדיקאטורים חלשים יותר שפורסמו טרם החלטת הריבית לחודש נובמבר.
בנוסף, הבנק מציין כי הירידה במחירי הנפט צפויה להשפיע לחיוב על הכלכלה העולמית. לעומת זאת, בחודש הקודם ציין הבנק כי "בחודש נובמבר גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית…" וכי קיימים סיכונים בארה"ב "להחטאת התחזית (של הצמיחה) כלפי מטה". משפטים אלה לא נכתבו בהודעת הריבית האחרונה. גורם נוסף שהיה שונה בהחלטת הריבית האחרונה הוא העובדה כי חלה יציאת הון מקרנות אג"ח חברות, בעוד בהודעת הריבית הקודמת ציין הבנק כי "הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני נמשכת, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית".
הגורמים העיקריים הנוספים אשר השפיעו על קבלת החלטת הריבית לחודש דצמבר הם: שיעור ירידת המדד ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי (0.3%-), ונמשכה הירידה בציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים והבינוניים על רקע הירידה הצפויה במחירי החשמל והמים בתחילת 2015; השקל פוחת מול הדולר ושע"ח האפקטיבי שמר על יציבות אך עדיין נמצא במגמת פיחות. בנק ישראל מציין בהודעה, כי הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה לתחום יעד יציבות המחירים; והגורם האחרון אותו מציין בנק ישראל הוא הירידה במספר העסקאות בשוק הדיור, לצד האטה בקצב עליית מחירי הדיור, וזאת בין היתר, על רקע אי הוודאות לגבי צעדי המדיניות בשוק הדיור והשלכותיהם.
כמו כן, בדומה למה שנאמר בהחלטת הריבית הקודמת, גם הפעם ציינה הוועדה המוניטארית בבנק ישראל כי היא סבורה "שההשפעות של הפחתות הריבית האחרונות טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות הכלכלית ובאינפלציה". כלומר, במידה ולא תחול התאוששות בפעילות הכלכלית וציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת, אזי קיים סיכוי שבנק ישראל יבחן "את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו" שהן "יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית". כפי שציינו בעבר, כלים אלה יכולים לכלול צעדי "הקלה כמותית" (Quantitative Easing) או צעדים אחרים שיגמרו להגדלת בסיס הכסף. עם זאת, מאחר ובשוק הכספים הישראלי אין מחסור בנזילות ורמת הריבית לטווח ארוך נמוכה מאוד בראיה היסטורית, אנו מעריכים כי התועלת של צעדים אלה על הפעילות הכלכלית במשק תהיה קטנה. זאת משום שהבעיה נמצאת בעיקר בצד הביקוש לאשראי של עסקים ומשקי הבית.
המסרים החדשים מצד בנק ישראל פחות "יוניים" מאשר בחודשים קודמים: להערכתנו, התוכן והטון של הודעת הריבית לחודש דצמבר היו פחות "יוניים" (Dovish) בהשוואה להודעת הריבית לחודש נובמבר. בהקשר זה ניתן לציין מספר מסרים משמעותיים, להערכתנו, בהחלטת הריבית: א. בנק ישראל סבור שהפחתות הריבית האחרונות עוד לא באו לידי ביטוי מלא בפעילות הכלכלית ובאינפלציה ולכן הסבירות להפחתות ריבית נוספות, כל עוד ההשפעה המלאה של הצעדים הקודמים עוד לא באה לידי ביטוי, נמוכה; ב. בנק ישראל שואף להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1%-3% בתוך 12 חודשים, וזאת ככל הנראה בהובלת המחירים "הסחירים", המושפעים משער החליפין של השקל; ג. בהחלטה האחרונה, בנק ישראל לא נתן משקל גדול לירידת ציפיות האינפלציה, זאת משום שהירידה מושפעת בעיקר מאירוע חד פעמי הצפוי להתרחש בראשית 2015, עם הפחתת מחירי המים, החשמל וביטול אגרת הטלוויזיה – לא מדובר בשינוי מתמיד בסביבת האינפלציה; ג. בנק ישראל "מוטרד" ממצב שוק הנכסים, הן הפיננסיים והן הדירות, וההשפעה האפשרית של זעזועים בתחום זה על מידת היציבות הפיננסית.
על רקע האמור לעיל, אנו מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים, בעיקר על רקע ההתפתחויות הכלכליות האחרונות המשקפות שיפור מסוים בציפיות העסקים, פיחות בשע"ח, שיפור בפעילות הכלכלית בקרב חלק משותפות הסחר העיקריות של ישראל (בעיקר בארה"ב) והערכה כי יחול שיפור בפעילות ההשקעות ב-2015. להערכתנו, הריבית תחל לעלות בתחילת המחצית השנייה בשנה הבאה. בנוסף, אנו מעריכים כי תוואי העלאות הריבית בישראל עשוי להיות מתון והדרגתי יותר בשנים הקרובות ביחס למחזורי העלאות ריבית בעבר.