ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום אנרגיה ירוקה, בראשות ח"כ חנא סוייד, קיימה היום (ב’) דיון מעקב אחרי ביצוע יעדי הממשלה והתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית. ח"כ סוייד פתח את הדיון ואמר כי "החיסכון באנרגיה הוא הדלק הטוב ביותר שהאנושות יכולה לחשוב עליו והוא הדלק הנקי ביותר". לדבריו, הכוח המניע היום את הצורך בחיסכון הוא לא מחיר הדלקים המאובנים או החשש שהרזרבות אוזלות, אלא הצורך בהפחתת פליטות החומרים המזהמים. מבחינה זו, הסביר ח"כ סוייד, המעבר מנפט לגז לא יוריד בצורה משמעותית את רמת הפליטות. "זה כמו לאכול עוגה דלת קלוריות, אבל זו עדיין עוגה", אמר.
מנכ"ל הכנסת, רונן פלוט, התייחס לפרויקט כנסת ירוקה ואמר כי מדובר בפרויקט הדגל של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי יואל אדלשטיין. "כבר בקרוב תתחיל התקנת הפאנלים הסולאריים על גגות הכנסת – גולת הכותרת של ’כנסת ירוקה’ – שתהפוך את הכנסת באופן ברור לפרלמנט הירוק ביותר בעולם", אמר פלוט. הוא הוסיף כי יש פרלמנטים בעולם מביעים התעניינות עצומה בפרויקט אותו כינה "חסר תקדים ברמה עולמית", והוא הופך למודל לחיקוי. חברי הכנסת דב ליפמן ודב חנין, שהשתתפו בדיון, בירכו על הפרויקט והביעו את התרשמותם מההתקדמות הרבה בו. ראש תחום כנסת ירוקה, ד"ר שמואל חן, הציג את הפרויקט ואמר כי הכוונה היא להפוך את הכנסת לבית של קיימות, ולחשוף גם את 160 אלף המבקרים הפוקדים את הכנסת מידי שנה לעקרונות הקיימות. הוא הוסיף כי בתוכניות יושקעו 7 מיליון שקל בשנתיים, והיא צפויה לחסוך כ-2 מיליון שקל בשנה, ואמר כי הכוונה היא שהכנסת תהייה לפרלמנט הירוק בעולם.
נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר יניב רונן, ציין כי הממשלה החליטה שעד 2020 היא צריכה להפחית את צריכת האנרגיה החזויה ב-20%. לדבריו, ב-2010 משרד האנרגיה הוציא תכנית לאומית עם היעד המדובר, אולם אמר כי למעשה לא מדובר בתוכנית לאומית שכן היא כלל לא הובאה לאישור הממשלה. הוא הוסיף כי משקי הבית והתעשייה מובילים את ההתייעלות, בעוד המגזר הציבורי (משרדי ממשלה ורשויות מקומיות) והמסחרי (קניונים ומרכזי קניות) עדיין לא הולכים בעקבות הכנסת. נציג המשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור, אמר כי העולם מתקדם לכיוון חתימה על הסכם גלובלי מחייב, וגם ישראל תידרש בשנה הבאה להציב יעד שאפתני בהפחתת פליטות עד 2030. הוא הציג לוועדה נתונים מתוך דוח שאמור להיות מוצג בפני הממשלה בינואר הקרוב, ואמר כי "הממשלה לא מצליחה לעמוד ביעד ההתייעלות האנרגטית ולא ביעד להפחתת פליטות גזי חממה".
ח"כ תמר זנדברג אמרה כי בטווח הארוך כולם מרוויחים מהפחתת פליטות, שקשורה קשר ישיר להתייעלות אנרגטית. לדבריה, צריך תכנית לאומית שתאומץ כחוק מחייב, ולא רק פרויקטים סמליים כמו "כנסת ירוקה". ח"כ דב חנין הוסיף כי אין החלטת ממשלה עם תכנית רב שנתית ויעדים. לדבריו, "הממשלה מתייחסת לחוק כאל המלצה וצריך להזכיר לה שמרגע שחוק אושר הוא מחייב לא רק את האזרחים אלא קודם כל את המדינה והממשלה".
מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, אמר גם הוא כי ישראל לא עומדת ביעדים, והוסיף כי החסמים הם שלציבור אין ידע ומודעות לחיסכון באנרגיה, אין לו אמון כלכלי בכך ואין מקורות מימון לעסקים קטנים ובינוניים, שיאפשרו להם לבצע התייעלות אנרגטית. לדבריו, באמצעות פתרונות פשוטים יכולה הממשלה לשנות את התמונה ולהניע את הציבור והעסקים הקטנים לכיוון התייעלות.
מנהל אגף שימור אנרגיה במשרד האנרגיה והמים, אדי בית הזבדי, טען מנגד כי ישנה התייעלות אנרגטית. עם זאת הוא ציין כי הממשלה לא אישרה את התוכנית הלאומית של המשרד מ-2010 בטענה כי קודם לכן אושרה תכנית להפחתת פליטות שתוקצבה. לדבריו, יש חפיפה בין התוכניות ולכן הממשלה סירבה לתקצב שוב את תכנית ההתייעלות. עם זאת הוא ציין כי התקציב לתוכנית מצוי בחסר.
ח"כ סוייד סיכם את הדיון ואמר כי מפאת קוצר הזמן הוועדה לא הספיקה לקבל את התייחסויות הציבור, הארגונים הסביבתיים והחברות השונות, ואמר כי יקיים ישיבה נוספת בקרוב בה יישמעו עמדות הציבור.