פסגות סבורים כי "בסך הכל, הודעת פיץ’ היתה סבירה בהינתן מצבה הפיננסי של ממשלת ישראל והגירעון המבני בתקציב". אורי גרינפלד מציין בסקירת מאקרו שבועית כי משמעות ההודעה היא שלא צפויה העלאת דירוג בשנתיים הקרובות.
להלן עיקרי הסקירה: "הבנק המרכזי בסין הודיע ביום שישי במפתיע כי הוא מפחית את הריבית במשק. הריבית על הלוואות הופחתה ב-0.4 נ"א ל-5.6% וזו שניתנת על פיקדונות לשנה ב-0.25 נ"א ל-2.75%. בנוסף, תקרת הריבית על הפיקדונות הועלתה ל-1.2 מהריבית המוכרזת (כלומר 3.3%) וזאת על מנת שלא לפגוע בחוסכים מצד אחד ובתחרותיות הבנקים מול השוק האפור מצד שני. הפחתות הריבית יתמכו במשק הסיני בעיקר דרך שיפור תזרימי המזומנים של משקי הבית והפירמות שלקחו הלוואות בעבר. במידה שהנתונים לא יראו שיפור משמעותי בחודשים הקרובים, ייתכנו גם הפחתות ריבית נוספות.
"המסקנה העיקרית מהפחתת הריבית היא שהממשל הסיני מוכן להתפשר על המטרות ארוכות הטווח שלו לשינוי מבנה המשק הסיני לטובת עמידה ביעדי הצמיחה בטווח הקצר-בינוני. שינוי זה נבע אולי מהירידה שנרשמה החודש בהיקף האשראי במשק אשר עמד באוקטובר על 662 מיליון יואן בלבד, לעומת 1.1 מיליארד בספטמבר. אמנם, הממשל מנסה כידוע להקטין את התלות של המשק באשראי אבל הנתונים החלשים שפורסמו החודש (בעיקר נתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות), יחד עם הירידה באינפלציה הראו לממשל כי עדיין אין לצרכן הסיני מספיק כוח על מנת לסחוב את העגלה וכי על מנת לעמוד ביעדים יש צורך בהזרמת כסף נוספת".
דראגי מגביר ציפיות: "נגיד ה-ECB מריו דראגי נאם ביום שישי והגביר שוב את הציפיות בשווקים להרחבה כמותית. בעקבות נאום דראגי רשמו שוקי המניות והאג"ח באירופה עליות (שהתחזקו לאחר הודעת הבנק המרכזי בסין) כאשר בסיום יום המסחר עלו הדאקס, הקאק והפוטסי ב-2.6%, 2.7% ו-1.1%, בהתאמה. קשה לומר שדבריו של דראגי הוסיפו מידע חדש לעומת מה שהיה ידוע קודם לכן אך הטון היוני לגבי מצב הכלכלה בגוש האירו, בשילוב הדחיפות שנשמעה בקולו לגבי יישום תוכנית להעלאת הציפיות האינפלציוניות יצרו בקרב המשקיעים רושם כי תוכנית ההרחבה הכמותית קרובה מתמיד.
"את הערכותינו לגבי מידת ההצלחה האפשרית להרחבה כמותית באירופה פירטנו פה בעבר, אך לאור מספר הפעמים שנשאלנו לאחרונה ’האם התשואות בגוש האירו לא מספיק נמוכות?’, חשוב לציין כי מבחינת ה-ECB הרחבה כמותית לא נועדה על מנת להוריד את תשואות האג"ח אלא על מנת להעלות את הציפיות האינפלציוניות. הירידה בציפיות האינפלציה הובילה למעשה לעלייה בריבית הריאלית בגוש האירו (ראה גרף מטה), תופעה אותה מנסה הבנק המרכזי לעצור.
"לכן, מבחינת ה-ECB, אין בעיה שהתשואות בשווקים יעלו (מה שסביר להניח שיקרה) אם הציפיות האינפלציוניות יעלו בקצב מהיר יותר. מכיוון שהדפסת כסף לבדה לא מייצרת אינפלציה (הכוונה לאינפלציה במחירי הצרכן שנוצרת רק אם הכסף זורם למשק ומעודד ביקושים. אינפלציה במחירי הנכסים עשויה להיווצר גם ללא ביקושים אבל זה לא מה שה-ECB רוצה לראות) לא היינו מנבאים לדראגי הצלחה גדולה גם פה.
פיץ’ מורידה את אופק הדירוג של ישראל: "חברת הדירוג פיץ’ הודיעה כי אופק הדירוג של ישראל הופחת ל"יציב" מ"חיובי". בניגוד לטון האלים שעולה מהכותרות בעיתונים, סך הכל הודעת פיץ’ היתה סבירה בהינתן מצבה הפיננסי של ממשלת ישראל והגירעון המבני בתקציב. בפיץ’ מצביעים אמנם על המגבלות התקציביות כתוצאה מ"צוק איתן", על בעייתיות המצב הגיאו-פוליטי של ישראל ועל התקציב הבעייתי שצפוי ב-2016 אבל גם מציינים מצד שני את הגמישות הפיננסית הגבוהה במשק, את העודפים במטבע חוץ ואת הגז שיתמוך בעודף בח-ן השוטף. בנוסף בפיץ’ מציינים כי ישראל היא כלכלה מגוונת ומתקדמת עם הון אנושי איכותי שתומך בהיותה אומה חדשנית ומחמיאים לישראל על העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים חרדיות וגברים ערבים ועל פעולות הממשלה להגברת התחרותיות במשק הישראלי.
"משמעות ההודעה: לא צפויה העלאת דירוג בשנתיים הקרובות. משמעות המשפט האחרון מבחינת השווקים: שום דבר שיחזיק מים. גם כי אין פה כמעט זרים וגם כי מבחינה תשקיפית מספיקים שני דירוגים של A+ (וזה הדירוג של ישראל ע"פ מודי’ס ו-S&P)".
זהירות, כלכלת בחירות לפניך: "בשבוע שעבר הגיעה לכותרות העיתונים הידיעה על הצעת החוק להסדרת שוק השכירות בישראל. חשוב כמובן לציין כי מדובר בינתיים רק על תזכיר להצעת חוק וכי עד אישור החוק, אם בכלל, הוא יעבור כנראה עוד שינויים רבים אבל למען הסדר הטוב נבחן את ההשפעות האפשריות על סביבת האינפלציה בישראל (במדד המכירים לצרכן סעיף הדיור נמדד בעזרת חוזי שכירות בלבד).
"בנוסח הנוכחי, כפי שהופיע בתקשורת ובאתר האוצר, עלול החוק אם יעבור לגרום לקפיצה חדה במחירי השכירות במהלך השנה הבאה. בעלי הדירות ירצו לפצות עצמם על המגבלה להעלאת שכ"ד ב-2% בלבד בשנים שלאחר מכן והשוכרים עצמם יהיו מוכנים כנראה להתגמש לעלייה ממוצעת שנראית להם סבירה. לאחר מכן, סעיף הדיור ירשום עלייה של קצת יותר מ-2% בשנה, קצב דומה לזה שנרשם בו בשנה האחרונה. מדוע יותר מ-2% אם החוק מתיר העלאה של 2% בלבד? ראשית בגלל שיש חוזים קיימים לתקופה של יותר משנה שייפתחו רק ב-2016 או מאוחר יותר. שנית, החוק יצטרך לתת מענה לשינוי איכות הדירה. במילים אחרות, אם בעל הדירה החליף את הרצפה לפרקט הוא יוכל כנראה לדרוש העלאה מסוימת בשכ"ד מכיוון שמדובר בדירה איכותית יותר.
"בשורה התחתונה, מדובר בחוק שעשוי להצליח מבחינת יציבות הדיירים כי הוא מקטין את התמריץ להחליף דיירים ולהעלות שכ"ד בכל שנה אך לא על חוק שמבטיח יציבות במחירים", סיכמו בפסגות.