דראגי ממשיך להבטיח והשוק ממשיך לחכות - זו כותרתה של סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות.
"הפוקר של דראגי": בפסגות מסבירים כי בשבועות האחרונים החלו להופיע סדקים באמון המשקיעים לגבי יכולתו של ה-ECB להוציא לפועל תוכנית הרחבה כמותית בהיקפים משמעותיים. סימנים כאלו ניתן למצוא בפרסומים של גופים גדולים כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי אשר מציינים כי אין ל-ECB מנגנון קיים לרכישות אג"ח בהיקפים גדולים וכי הקמה של מנגנון כזה הוא תהליך מסובך מאוד הן מבחינה פוליטית והן מבחינה משפטית.
בנאומו ביום חמישי, לאחר החלטת ה-ECB להשאיר את הריבית על כנה, טרח דראגי לענות לספקנים בשווקים ואמר כי הורה כבר לפקידיו ולבנקים המרכזיים המקומיים בגוש האירו לדאוג לכך שמנגנון זה יהיה מוכן לפעולה בעת הצורך. אמירה זו פורשה על ידי התקשורת וחלק מהמשקיעים כהבטחה ברורה לכך שההרחבה בדרך והובילה את שוקי המניות באירופה לעליות. מצד שני, הספיקו רק שעתיים להבין שאין באמירה של דראגי שום דבר קונקרטי שלא היה ידוע קודם לכן ומדדי המניות תיקנו את כל העליות שרשמו. הכותרות המהללות בעיתונים הפכו ללא רלוונטיות במהירות שבעידן טרום הסמארטפונים וההודעות המתפרצות הספיקה לנו רק להתעדכן בהתרחשויות.
במילים אחרות, מציינים בפסגות כי דרגי משאיר אותנו עם אותן שתי שאלות שאנו שואלים כבר תקופה ארוכה: 1) האם דראגי מושך את בלוף ה-"QE מעבר לפינה" עד כמה שהוא יכול או שהוא מתכוון להתחיל לקנות אג"ח בהיקפים חסרי תקדים? 2) מה זה "בעת הצורך"? – האם ה-ECB יפעל על דעת עצמו בהתאם לסביבה הכלכלית או שהשווקים יכריחו אותו לפעול לאחר שירשמו ירידות?
גרינפלד מציין כי "שאלות אלו והתנהלות ה-ECB בעבר מגדילות להערכתנו את הסיכון שבשוקי המניות באירופה ובעיקר במדינות הפריפריה בהן חלק משמעותי מהעליות במדדים נובע מהצפי להרחבה הכמותית של דראגי. כפי שניתן לראות בגרפים מטה, בניגוד ל-S&P 500 שעלה במקביל לעליית רווחי החברות, מדד היורוסטוקס 600 עלה בקצב מהיר יותר מרווחי החברות.
"עליות אלו נובעות, כאמור, מצפי להרחבה כמותית של ה-ECB ולתהליך התייעלות של הפירמות (בדומה לזה שנרשם בארה"ב). עם זאת חשוב לזכור שבאירופה הרבה יותר קשה להתייעל. ראשית, לבנקים יש משקל גדול מאוד בשוק האשראי (בארה"ב השוק החוץ בנקאי הרבה יותר משמעותי) ואלו לא משתכנעים בינתיים לשתף פעולה עם ה-ECB. שנית, שוק העבודה קשיח ומקשה על הפירמות להוריד בחדות את הוצאות השכר".
בנוגע לדו"ח התעסוקה, אומרים בפסגות כי "בשורה העליונה, דו"ח התעסוקה של חודש אוקטובר היה מאכזב כאשר למשק האמריקאי נוספו רק 214 אלף משרות, לעומת צפי לתוספת של 235 אלף משרות. האכזבה אפילו משמעותית יותר בהינתן שלאחר הקפיצה בסעיף התעסוקה של מדד מנהלי הרכש שפורסם ביום רביעי, הלחישות במסדרונות וול סטריט הזכירו אפילו תוספת של 250 אלף משרות ויותר.
"למרות זאת, דו"ח התעסוקה של חודש אוקטובר היה טוב באופן יחסי והצביע על המשך המגמה החיובית בשוק העבודה האמריקאי, מגמה שצפויה לייצר לחצים לעלייה בשכר במהלך החודשים הקרובים. לראיה, אפילו צ’רלס אוונס, אחד הנגידים היותר יוניים בפד, אמר בנאום שנשא ביום שישי כי דו"ח התעסוקה הוא טוב ומלמד שהרפיון בשוק העבודה הולך ונעלם.
"בין הנקודות החיוביות בדו"ח: תוספת המשרות של אוגוסט וספטמבר עודכנו כלפי מעלה בסך של 31 אלף משרות. במילים אחרות, תוספת המשרות בשלושת החודשים האחרונים היתה פחות או יותר בהתאם לצפי. מאז חודש ינואר נרשמו תשעה חודשים רצופים בהם נוספות למשק האמריקאי יותר מ-200 אלף משרות. מדובר על הרצף הטוב ביותר בשוק העבודה האמריקאי מאז 1999. סקר משקי הבית הראה תוספת של 683 אלף מועסקים וירידה של 267 אלף במספר המובטלים. נתונים אלו הובילו את שיעור האבטלה לרדת ל-5.8% וזאת על אף גידול של 0.1 נ"א בשיעור ההשתתפות ל-62.8%.
"מספר שעות העבודה הממוצע עלה ל-34.6, הרמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ המשבר. מלבד לעובדה שמספר שעות העבודה חזר לרמתו ערב המשבר נתון זה הוא משמעותי מאוד מבחינת הצרכן האמריקאי. מכיוון שהיום מועסקים בארה"ב כ-140 מיליון איש, כל גידול של 0.1 בממוצע שעות העבודה שקול לתוספת של יותר מ-400 אלף עובדים מבחינת סך השכר המשולם במשק (בהנחה כמובן שהשכר לא יורד והוא לא).
"בשורה התחתונה, על אף שאכזב בתוספת המשרות, דו"ח התעסוקה של חודש אוקטובר, היה טוב מהצפוי איפה שחשוב. בהסתכלות קדימה, הבעיה המרכזית של שוק העבודה האמריקאי היתה ונותרה ניצולת המשאבים. זהו המכשול שמטריד את הפד ומקשה על השכר לעלות בקצב מהיר יותר. גם בהיבט זה השיפור נמשך וללא הפתעות שליליות בהמשך, אנו מעריכים כי הלחצים לעלייה מהירה יותר בשכר יגיעו לקראת מחצית 2015", סיכם גרינפלד מפסגות.