"הספק לא יוכל להגיד לקמעונאי שום מחיר נקוב; פטור הסדרנות מייצר ’מקל וגזר’ לקידום התחרות מספקים קטנים". כך אומר היום (ג’) הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ’ דיויד גילה, במסגרת דיון בוועדת הכלכלה בנושא מעקב ליישום חוק המזון.
"פטור הסוג שחשבנו עליו יאפשר לקמעונאי גדול להיעזר בספק גדול לצורך סידור מצרכיו בחנות, אם לפחות 50% מהמכירות של הקמעונאי בחנות או ברשת הם של מצרכים של ספקים קטנים ולא של ספקים גדולים", אמר גילה, והזכיר כי ההגיון התחרותי של האיסור על סדרנות נעוץ בחשש שספקים גדולים ידחקו את הספקים הקטנים באמצעות סידור המדף.
"מאידך, קיבלנו הרבה טענות מקמעונאים שלפיהן הם עובדים הרבה עם ספקים קטנים, אבל הסדרנות על ידי הספקים הגדולים חוסכת להם הרבה עלויות, והדבר מאפשר להם להוזיל את המחיר לצרכן", ציין גילה. "בהתאם, אם קמעונאי יכול להראות שרוב המכירות אצלו הן ממוצרים של ספקים קטנים, אפשר לתת לו את הגזר הזה ולחסוך לו את עלויות הסדרנות אם הוא חפץ בכך.
"כלומר, פטור הסוג מייצר מעין ’מקל וגזר’ לקידום התחרות מספקים קטנים. הוא נותן תמריץ לקמעונאים גדולים להגדיל את המכירות של ספקים קטנים כדי ליהנות מהפטור. כמובן, בכל מקרה סידור המדפים יהיה אך ורק על סמך ההוראות של הקמעונאי. המטרה שלנו היא לפרסם את הכללים הסופיים מוקדם ככל האפשר, מכיון שאנחנו מבינים את הצורך של קמעונאים וספקים להתארגן עם מערך עובדים מתאים".
גילה ציין כי "בגלל בעיית היישום צץ החשש המקורי, שהספק יגיד שהוא מכתיב מחיר נמוך יותר לצרכן, אבל בעצם הוא מנסה לקבע מחיר גבוה לצרכן. לכן החלטנו לעשות פטור עוד יותר צר: הספק לא יוכל להגיד לקמעונאי שום מחיר נקוב. הוא רק יוכל להגיד לקמעונאי: דתוריד את המחיר לצרכן’, ’תן לצרכן עוד משהו’ וכו’. כלומר, נקודת המוצא תמיד תהיה מה שהקמעונאי עצמו בחר לעשות מול הצרכן, והספק יוכל רק להגיד לקמעונאי לשפר את מצב הצרכן עוד יותר", הוסיף.