בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של הוועדה המקומית פתח תקווה וימונה שמאי מכריע לבחינת 18 תביעות פיצויים בגין ירידת ערך שהגישו בעלי קרקעות חקלאיות באזור צומת ירקונים.
מדובר בקרקעות חקלאיות באזור צומת ירקונים. בעבר הוחלט להפקיד תכנית להקמת אזורי בילוי, נופש ומסחר משני צדיו של כביש 40 (תכנית 2000/16), אך התכנית טורפדה בתכנית המתאר המחוזית שקודמה במקביל (תמ’’מ 21/3). זו קבעה כי האזור יישאר שטח חקלאי פתוח בייעוד של גן לאומי או ייעוד נחל הירקון על מנת להותירו כריאה ירוקה.
בעלי הקרקעות תבעו פיצויים בגין התכנית החדשה שפגעה בערך הקרקעות שלהם. מדובר על תביעות פיצויים בסך מקורי של כ-235 מיליון שקל כאשר נכון להיום סכומם כבר כמעט הוכפל, בית המשפט העליון אימץ את החלטת המחוזי וקבע כי לא ניתן לערער על החלטת ועדת ערר למינוי שמאי מכריע מאחר ומדובר בהחלטת ביניים – וכידוע אין זכות ערעור על החלטת ביניים אלא במקרים חריגים בלבד. הוועדה המקומית טענה כי מדובר במקרה חריג בין היתר מאחר וגובה התביעות עומד על מאות מיליוני ₪ ומשכך יש לקבל את בקשתה. בית המשפט העליון לא התרשם מטענות הוועדה המקומית וקבע כי אין זה המקרה שבו יש לחרוג מהכלל.
עו’’ד צבי שוב ונפתלי פרידמן, המייצגים חלק מבעלי הקרקעות, אומרים כי "הוסר עוד מכשול בדרך הארוכה מדי לצערנו, לפסיקת הפיצויים לבעלי הקרקעות שוועדת הערר קבעה כי הייתה בהן ’ציפייה סבירה’ לשנות ייעוד לבנייה, כך שההחלטה מבורכת אך לדעתנו על הוועדה המקומית לשלם פיצוי גם בגין יתר החלקות, שכן הייתה ציפיות סבירה שהשטח כולו יופשר לשימושים שונים. מדובר בפיצוי שעד לאחרונה היה ברור שיינתן שכן מדובר בפגיעה לקראת הפקעה, אי מתן פיצוי משמעו נטילה של קניין הפרט לטובת הציבור ללא פיצוי, אפשרות שאינה קיימת בשום מדינה מתוקנת".
"למרות שניתן להבין את החשש של הרשויות", אומרים עוה"ד שוב ופרידמן, "אי אפשר לשנות ייעוד של קרקעות פרטיות לטובת הציבור ולצפות כי הפרט הוא שישלם את המחיר. נטילת קרקעות לגן לאומי, לשמורת טבע או לפארק הינה אינטרס הרשות ועל הרשות לשלם את המחיר ושיקולים כספיים אלו נלקחים בחשבון בשלבי התכנון. קרקע חקלאית שהפכה לגן לאומי באזור חדרה, הביאה לתשלום פיצויים מלא לבעלי הקרקעות לפני כעשור. בעצם הרשויות מבקשות ליישם כאן את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שלא אושרה בניגוד לדין".