ארגון אמון הציבור פנה לועדה לבחינת מבנה משק המים של משרד האוצר, בדרישה לצמצם את מספר התאגידים כפי שהמליצו מבקר המדינה והדרגים המקצועיים. מהארגון נמסר כי ביטול תאגידי המים והשבת השליטה לידי הרשויות המקומיות אינו פתרון קסם, וכי הנזק לציבור יהיה עצום. כמו כן, קורא הארגון ליצירת תעריף מוזל לאוכלוסיות מוחלשות וחסינות בפני ניתוקי מים למעט מקרים קיצוניים וחריגים.
חוק תאגידי המים (2002) נועד לאפשר ניהול תקין של משק המים תוך הפסקת השימוש בכספים מחשבונות המים כ"קופה קטנה" של הרשויות המקומיות. באמון הציבור סבורים כי "12 שנה לאחר כניסתו, ניכר כי בהרבה מאד מקומות הצליח המהלך להביא לשיפור משמעותי במערכות המים והכספים הנגבים מהציבור מושקעים באמת בפיתוח התשתיות ותחזוקתן.
"עם זאת, לצד שיפור בתשתיות יש גם הרבה בעיות במשק המים. בין היתר, פועלים כבר כיום בישראל לא פחות מ 55 תאגידים – מספר דמיוני למדינה כל כך קטנה וזאת כאשר חלק מהרשויות עוד לא העביר את פעילותו לתאגיד. ריבוי התאגידים מוביל לייקור השירות עבור הציבור – ללא הצדקה, תוך שהוא מבטל את יתרון הגודל. כבר לפני מספר שנים התריע על כך מבקר המדינה וקבע כי יש לצמצם את מספר התאגידים ל 19-13 תאגידים בלבד בהתאם למסקנות כל המומחים והדרגים המקצועיים שבחנו את הנושא".
רונן רגב כביר, סמנכ"ל מחקר באמון הציבור, אמר היום בדיון שהתקיים במסגרת הועדה, כי "המעבר למספר תאגידים איזוריים גדולים הינה הדרך היחידה לייצר משק מים יעיל, שיוויני, שיטיב עם כלל הציבור וינתב את הכספים למקום הנכון. דרישתן של הרשויות המקומיות לבטל לגמרי את התאגידים הינה דרישה מופרכת שלא באה לשרת דבר מלבד אינטרסים פנימיים שלהם, על חשבונו של הציבור. גם "הפשרה" של המשך הקמת תאגיד מים לכל רשות בנפרד רק תוביל לייקור המים והמשך פגיעה בציבור".
בכל הנוגע לפגיעה באוכלוסיות חלשות מתעריפי המים הגבוהים והליכי גבייה אגרסיבים, מציע הארגון להטמיע הקלות לזכאים בביטוח לאומי, בדומה לנהוג בתחום הארנונה, וליצר נהלים והגנות מניתוקים, למעט מקרים קיצוניים וחריגים (סרבנות תשלום וכו’).