הממשלה אישרה היום (ד’) את התוכנית להפחתת רבע מהבירוקרטיה הממשלתית ורידוד הרגולציה. התוכנית אותה גיבש בשנה האחרונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, תכלול הפחתה של 25 אחוז מהבירוקרטיה הממשלתית, התאמת כל התקנים והסטנדרטים בישראל לתקנים בינלאומיים מוכרים וחובת הליך מדידת השפעות רגולציה לכל רגולציה חדשה כמקובל ב-OECD - הליך אשר בוחן את נחיצות הרגולציה החדשה והשפעתה על המשק והכלכלה.
התוכנית כוללת שני מרכיבים מרכזיים: הראשון, הפחתת נטל רגולטורי ובירוקרטיה של רגולציה קיימת והשני, ביצוע הערכה של ההשפעות הצפויות של הרגולציה, קודם לקביעה של רגולציה חדשה. בהנחיית ראש הממשלה הכין מנכ״ל משרד ראש הממשלה בשיתוף עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשות צביקה אורן מתווה לשיפור התחרותיות ורידוד הרגולציה והבירוקרטיה בישראל לפי דו"ח שפרסם הפורום הכלכלי העולמי לפני כשבועיים, מדינת ישראל נמצאת במקום ב-116 בעולם בנטל הרגולציה הממשלתית על מנת להקל על המשק הישראלי ולמנוע עודף רגולציה וביורוקרטיה, במטרה לתרום לעידוד הצמיחה, ליצירת סביבה עסקית טובה יותר ולהגברת הפעילות העסקית במשק והיא תולדה של עבודת מטה שהתבצעה יחד עם הרגולטורים ומשרדי הממשלה השונים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי זו אחת ההחלטות הכלכליות החשובות שהבאנו בפני הממשלה. ה"מ נתניהו הוסיף כי רגולציה היא כלי חשוב, אך בישראל קיימת רגולציית יתר פראית ויש צורך עמוק שעולה מהתעשייה והעסקים לרסן ולרדד את התופעה הזאת. יזמים שרואים שישראל מדורגת במקום נמוך במדדי הרגולציה והבירוקרטיה יהססו לבוא לכאן והכלכלה בסופו של דבר היא זו שמשלמת את המחיר. התוכנית לרידוד הרגולציה היא צעד חשוב ונכון ואיתות למשקיעים, לעסקים ולכלכלה.
רגולציה היא כלי מרכזי לקידום הכלכלה והחברה וקיומה של מערכת רגולטורית מפותחת הוא הבסיס למדינה מתקדמת ומפותחת, המגינה על אינטרסים ציבוריים חיוניים, ומאפשרת את קיומו של שוק מודרני, יעיל וצומח. התכנית לא באה לגרוע מחשיבותה של רגולציה ואף מן הצורך להרחיב ולהתקין רגולציה חדשה בתחומים שונים. עם זאת, רגולציה טובה צריכה לבטא איזון בין הגנה על האינטרס הציבורי המסוים עליו נועדה להגן, לבין רגולציה עודפת המכבידה על אינטרסים אחרים של החברה, כגון האינטרס של משק תחרותי וצומח ויוקר המחיה. החלטה זו מטרתה להביא להפחתת נטל רגולטורי שאין בו תועלת למשק או לאזרחים ולהביא לאיזון נכון בין מעורבות ממשלתית חיונית לבין יצירת מרחב לחוקי השוק לפעול את פעולתם. כשקיימת רגולציה עודפת על המגזר העסקי, העלות העודפת מתגלגלת בסופו של דבר לאזרח ביוקר המחיה.
בשנה האחרונה ולאור עקרונות תוכנית רידוד הרגולציה המתגבשת, אישרה הממשלה את הרפורמה ברישוי ירוק שהוביל השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ עם מנכ״ל משרד ראש הממשלה אשר נועדה להקל על עסקים בהוצאת היתרים מהמשרד להגנת הסביבה.
להלן עיקרי התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי שתובא לאישור הקבינט: הפחתת נטל רגולטורי ברגולציה קיימת: מדובר ב"מפת דרכים" עבור המשרדים להפחתת הנטל הרגולטורי - בהתאם לסעיף זה, תיושם תכנית חומש משרדית להפחתה של הנטל הרגולטורי הקיים, כך שתוך חמש שנים תתבצע הפחתה של הנטל הרגולטורי אצל כלל הרגולטורים בממשלה.
תכנית החומש תורכב מחמש תכניות שנתיות ותהווה את המסגרת לתכניות השנתיות ובה יקבע המשרד באיזו שנה יבצע כל רגולטור את התכנית השנתית ועל אלו רגולציות.תכנית החומש והתכניות השנתיות תגובשנה בהיוועצות עם המגזר העסקי והמגזר השלישי, על מנת לוודא שהתכניות יתנו מענה לסוגיות המרכזיות המכבידות על הפעילות במשק, ובתיאום עם משרד ראש הממשלה.
במסגרת כל תכנית שנתית תחושב עלות הבירוקרטיה אצל אותם רגולטורים הנכללים בתוכנית השנתית שהוגדרה. עלות הבירוקרטיה היא העלות הישירה הנובעת מתהליכי העבודה מול הרגולטור - המצאת אישורים, חובות דיווח, הגשת בקשות וטפסים, קבלת היתרים וכן את זמני ההמתנה הכרוכים בתהליך.
על התכנית השנתית של כל משרד להביא להפחתה של 25% מעלות הבירוקרטיה המצרפית של הרגולטורים המטופלים בתכנית השנתית. כך שבתום חמש שנים, יופחתו 25% מסך הנטל הבירוקרטי הכולל, זאת בדומה להפחתת עלויות רגולציה במדינות כגון הולנד, גרמניה, בריטניה שבדיה ועוד. שיטת המדידה תהיה בדומה לנורמות המקובלות בארגון ה-OECD.
בנוסף, כל רגולטור יבחן את האפשרות להפחתה בדרישות הרגולטוריות בכפוף לניהול סיכונים. עלות העמידה בדרישות הרגולציה היא העלות הישירה הכרוכה בעמידה בדרישות התוכן של הרגולציה. זו כוללת, בין היתר, חומרים וציוד, חובת העסקה של כוח אדם, חובת פרסום מידע לציבור וכדומה.כמו כן, כל רגולטור יידרש לפעול להתאמה של דרישות טכניות על מוצרים לדרישות המקובלות בשווקים משמעותיים בעולם. אחת הרעות החלות של הרגולציה הממשלתית במדינת ישראל הינה המצאת דרישות ייחודיות שאינן מקובלות בשווקים גדולים בעולם ומחייבות התאמות ושינויים בייצור שעלותם גדולה מאוד.
הערכת השפעות רגולציה חדשה RIA – Regulatory Impact Assesment - שיטת הערכת רגולציה המחויבת באיחוד האירופי וברוב מדינות ה-OECD. ההחלטה להחילה בישראל הינה חלק ממחויבויות ישראל בהצטרפותה לארגון.
יצוין כי חלק ניכר ממרכיבי הRIA מבוצעים גם היום, אבל באופן פחות שיטתי וללא כלים אחידים. אחד הנדבכים המרכזיים שה-RIA מוסיפה לתהליך, הוא בחינה של הנטל המוטל על העסקים מתוך מגמה להורידו מבלי לפגוע בתכלית הרגולציה. לפי בדיקה שנערכה במדינות בעולם המבצעות את תהליך ה- RIAעולה כי מדובר בכלי שמחזק את יכולת הממשלה לקדם רגולציה ומייצר תהליך יסודי ומאוזן שמגדיל את היכולת להגן על המדיניות הממשלתית מבחינה משפטית.
הממשלה תקבע כי לקראת קביעת רגולציה חדשה, הרגולטור יבחן חלופות המטילות נטל מועט ככל שאפשר על העסקים, בכפוף לתכלית החוקית של הרגולטור, באמצעות: 1) הגדרה ברורה של התכלית, הצורך להתערב במשק ולהעריך את התועלת הצפויה מהרגולציה. 2) העדפה של פיקוח בדיעבד על פני בקשת היתר מראש, ככל שמתאפשר. 3) חישוב עלות הנטל הרגולטורי הצפוי מן הרגולציה. 4) צמצום חפיפות וסתירות בין רגולציות וצמצום פגיעה באינטרסים ציבוריים אחרים. 5) קיום שיח עם בעלי עניין ככל שאפשר.
מדינות ב-OECD שהחילו חובת RIA: ארה"ב, גרמניה, קנדה, הולנד, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, אוסטריה, שוויץ, שבדיה, דנמרק, נורבגיה, ספרד, איטליה, יפן, דרום קוריאה, מקסיקו, פולין, פורטוגל, צ’כיה, פינלנד, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, ניו זילנד וטורקיה.
היות ומדובר בהחלטת מדיניות כבדת משקל ורבת משמעויות, ההחלה של מרכיבי ההחלטה היא מדורגת ומרווחת, ונקבעה בתכנית הוראת מעבר לשנת 2015. בשנה זו תכניות הפחתת נטל יקודמו ללא יעד מחייב של הפחתת 25% בעלות הבירוקרטיה ובמהלכה כל משרד יבצע שני תהליכי RIA. כמו כן שנה זו תיועד לצבירת האמצעים ליישום התכנית דוגמת סיום פיתוח כלים ומדדים וגיוס כוח אדם ייעודי לטובת העניין. החל מתחילת שנת 2016 התכנית תוחל באופן מלא.
בנוסף, יוקם לטובת העניין אתר רגולציה ממשלתי שבו יפורסמו: ספר הרגולטורים הממשלתי הכולל מיפוי של כ-200 רגולטורים הפועלים בממשלה, תכניות החומש המשרדיים, התכניות השנתיות של המשרדים. הדוחות השנתיים, דוחות הערכת השפעות רגולציה ורגולציות שפורסמו החל ממועד הקמת האתר ואילך. כל משרד או רגולטור יפרסם גם את הנושאים בהם המשרד מתכוון לקבוע רגולציה חדשה. לצורך מימוש התוכנית, מנכ"לי משרדי הממשלה יטילו על אחד מעובדי משרדם שהינו בדרגת סמנכ"ל להיות אחראי על יישום ההחלטה ולנהל צוות עובדים למטרה זו. כמו כן תתקיים הכשרה מיוחדת לרגולטורים.