"אני מקווה שהכנסת תאשר את תקציב 2015 עד תום השנה, בצורה אחראית, שתאפשר לממשלה להמשיך ולספק שירותים לאזרחים באופן רציף ומטיבי". כך אמר היום (ד’) אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביום העיון של האגף בבנייני האומה בירושלים. עם זאת, ציין לוי כי תקציב 2015 טומן בחובו גידול משמעותי בתקציב הביטחון: "’צוק איתן’ גבה מחיר כלכלי גבוה מאוד. 7 מיליארד ש"ח לכיסוי עלויות לחימה ורוח גבית לתוספת של 6 מיליארד ש"ח לתקציב".
לדברי לוי, "13 מיליארד ש"ח זהו סכום שמשקף מחיר כלכלי כבד. זהו סכום גבוה מאוד, שמגדיל את רמת ההוצאה הביטחונית, ומגדיל את הגירעון ביחס לזה המתוכנן. למרות זאת, אני יכול לומר בצורה די מפוכחת, כי התובנה שהמשק לא יכול לעמוד בכך לאורך זמן, היא תובנה חדה ובהירה, גם למערכת הביטחון.
"בחודשים האחרונים אנחנו עובדים רבות עם ועדת לוקר במטרה לגבש צעדים שיגמישו את תקציב הביטחון ויחסכו הוצאות שאינן הוצאות התעצמות וכשירות. הדוגמאות הבולטות הן תשלום גמלאות בהיקף של 6.5 מיליארד למי שטרם יצאו לגמלאות, קרי אנשים שפרשו אך טרם מלאו להם 67, ותקציב השיקום ל’לא לוחמים’".
לוי התייחס בנאומו לסערה הנוכחית סביב יוקר המחיה. "מצד אחד, לישראל 3 מגבלות אובייקטיביות המשפיעות על יוקר המחייה: תקציב הבטחון, שגורר צורך במיסים גבוהים ביותר. מה שמוביל לשני דברים: המיסוי הישיר מפחית את ההכנסה הפנויה, והמיסוי העקיף מעלה את המחירים באופן ישיר.משק קטן ומבודד שלא מאפשר ניצול יתרונות לגודל על ידי מספר רב של שחקנים.היצע קרקע קטן ומוגבל, שמשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור.
"מצד שני, חינוך חינם מגיל 3; עלויות השכלה גבוהה - נקודת התחלה סבירה בשוק העבודה בארה"ב נדרשים כ- 60-75 אלף דולר (20-25 לשנה) רק עבור שכר לימוד, בלי דיור וכלכלה. כדי לתת נקודת פתיחה טובה באמצעות לימודים באוניברסיטאות המובילות צריך 120-160 אלף דולר רק על שכר לימוד לתואר ראשון. מדינת ישראל מסבסדת את ההשכלה הגבוהה ולימודים במקום מוביל בישראל עולים סביב 10% ביחס לעלות בארה״ב.
"שירותי רפואה - שירותי הרפואה בישראל טובים וניתנים כמעט בחינם לאזרחים. משפחה לא צריכה להוציא עד 10,000 דולר בשנה (אם יש לה ביטוח טוב) או למכור בית כשמשהו קורה ואין ביטוח. קטסטרופה רפואית בארה״ב משמעותה לפעמים קטסטרופה כלכלית.
"חיסכון פנסיוני והפרשות מעביד - ישראלים רבים נוטים להסתכל על השכר נטו ושוכחים את הפרשות המעביד (שהן חובה) לפנסיה, ואת ההפרשות שניתנות לעיתים לקרן השתלמות וקופות גמל".
"לכן", סיכם לוי, "כאשר מדברים על יוקר מחייה, צריך לזכור את האילוצים מחד, אך גם לעשות את החשבון כמו שצריך, עד כמה שאפשר (כי אי אפשר לדוגמא לתמחר, כמה שווה ’להרגיש בבית’). ועם זאת, אנו זוכרים ופועלים למימוש אחד משני התפקידים העיקריים של האגף – ביצוע שינויים מבניים שיגדילו את רמת התחרותיות ויורידו את המחירים במשק", סיכם הממונה על התקציבים באוצר.