האגודה לצדק חלוקתי מודיעה היום (ב’) כי היא מתנגדת להקלות במסגרת המלצות ועדת ששינסקי 2, וטוענת כי הוועדה הייתה צריכה, לכל הפחות, להשוות את שיעור התמלוגים לשיעור (הנמוך מדי) שנקבע לנפט וגז - הנע בין 50% ל-60%.
לטענת האגודה, "על שר האוצר לדרוש חוות דעת כלכלית האומדת את גובה ההקלות שמוענקות לחברת כיל בדו"ח הסופי. בנוסף נטען, כי בהסדר החדש נעדרת התייחסות לאופן גביית תשלום התמלוג ואין התייחסות נאותה למשאבים נוספים שכי"ל זוכה להשתמש בהם באופן בלעדי; כריית הפוספטים, ההחזקה והשימוש הבלעדי בקרקעות נרחבות; במקורות מים; הסדרים אלו טרם נבחנו".
בנוסף, האגודה לצדק חלוקתי מתנגדת להמלצות הוועדה בנושא המים המינרלים. לטענתם, "הוועדה כשלה בתפקידה כאשר נמנעה מלהסדיר את השימוש המסחרי במשאב ולא הטילה תמלוגים על חברות המים המינרלים לקופה הציבורית, באופן שישקף את הבעלות הציבורית במשאב. הועדה לא הסדירה את הנושא והותירה את העוול הציבורי המתמשך והפקרת משאב זה לידי מעטים".
לטענת האגודה, הוועדה גם אכזבה בנוגע להסדרת הטיפול במשאבי ציבור. "במסגרת השימועים שנערכו לאגודה בפני וועדת ששינסקי, הדגישה האגודה את העקרונות הכלליים שאמורים להנחות את מקבלי ההחלטות בהקצאת משאבי ציבור, ועמדה על הצורך בעיגון החובה לשקילת שיקולי צדק חלוקתי באמצעות חקיקת מסגרת. לדעת האגודה קיימת החובה לנהוג בשקיפות מלאה, תוך הגברת שיתוף הציבור. בנוסף, האגודה הדגישה את הצורך בביצוע הערכה כלכלית/כימות של כל משאב בטרם קבלת החלטה על הקצאתו.
האגודה טענה בפני הוועדה כי עליה להורות על קביעת שני מנגנונים מבנים שיחולו בעת הקצאת משאבי ציבור, האחד הינו מנגנון בקרה והשני הינו מנגנון אכיפה, אולם הוועדה לא נשמעה לקריאתה.
לעמדת האגודה על המנגנונים לכלול: החלת חובת פרסום על החלטות הקשורות להקצאת / שימוש במשאבי ציבור; בקרה למניעת התנהלות בלתי תקינה וקשרי הון שלטון; הענקת הטבות/ זכויות במשאבים רק לאחר קבלת חוות דעת כלכלית בדבר עלותן למדינה; וכן מנגנון אכיפה במסגרתו יבדקו, באופן סדיר, תנאי החוזים הקיימים וביצועם, לרבות בדיקה מחודשת של ההתקשרות, קיום תנאי החוזים, והפעלת סנקציות במקרים בהם מופר החוזה.
הפרסום של האגודה לצדק חלוקתי - בהמשך לדיווחים, לפיהם הדו"ח הסופי של וועדת ששינסקי קובע שיעור תמלוגים נמוך ביותר לקופה הציבורית ומורה על מספר הקלות שנעשו עם חברת כימיקלים לישראל בהשוואה לדוח הביניים.
כך לדוגמה, בהתאם לפרסומים, נקבע תשלום תמלוג זעום בסך 5% ומס רווחי יתר עם תקרה של 42%. הוועדה קבעה כי חלקה הכולל של המדינה יקטן בשנים שבהן הרווחיות נמוכה ויגדל בשנים שהרווחיות גבוהה. כמו-כן, נקבע כי מוצרי ההמשך של הכרייה ייהנו מההקלות בחוק עידוד השקעות הון משמע שכיל תשלם מס מופחת בגובה של 9% על תרכובות ברום.