דו"ח ה-OECD על מצב ההכשרה המקצועית העל תיכונית בישראל הוצג הבוקר (ב’). הדו"ח המקיף הוצג במסגרת הכנס המשותף למשרד הכלכלה הישראלי וה-OECD בנושא: ההכשרה המקצועית בישראל - "מיומנויות מעבר לבית הספר" (Skills beyond School).
בין ההמלצות: הגברת הסנכרון בין משרדי הכלכלה והחינוך; צמצום הפערים והחוסרים בכוח אדם מיומן לצרכי התעשייה והמשק; בניית מסגרת אפקטיבית להכשרות מקצועיות במקום העבודה; חיזוק מערך ההכשרה המקצועית בעובדי הוראה בעלי "כישורים כפולים".
המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה הממונה על התעסוקה, מיכל צוק, אמרה כי "משרד הכלכלה רואה חשיבות קריטית להשקעה בתחום ההכשרה המקצועית. לראשונה - לאחר עשור של קיצוץ בתקציבי ההכשרה המקצועית - יעמוד תקציב 2015 בנושא על כ-140 מיליון ₪ – לעומת כ- 75 מיליון ₪ אשתקד. לתקציב זה יתווספו תקציבים לתוכניות ייעודיות, בראשן הסכם הכשרת ישראלים בבניין והעסקתם – שנחתם עם הקבלנים לפני חודשים ספורים".
הכנס שהתקיים הבוקר עסק כאמור בממצאי דו"ח ה- OECD בנושא ההכשרה המקצועית העל תיכונית בישראל והשוואה לנתוני המדינות המפותחות. הדו"ח, שגובש ונערך בסיוע האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה, מתאר בין השאר את מדיניות המחקר של OECD בנושא הכשרה והחינוך המקצועי, כולל סקירה על המצב בישראל, מסכם את התכונות העיקריות של מערכת ההכשרה המקצועית הממלכתית בהובלה ופיקוח משרד הכלכלה, מתאר עבודה רלוונטית קודמת של OECD ביחס להכשרה המקצועית בישראל ומביא הערכה של נקודות החוזק הספציפיות שלה.
על פי ממצאי הדו"ח, מערכת ההכשרה המקצועית בישראל נחשבת למגוונת ופועלת בנתוני שוק עבודה טובים יחסית עבור הבוגרים. אם לוקחים בחשבון את מגוון האפשרויות השונות, הכולל לא רק הכשרה של הנדסאים וטכנאים וקורסים מקצועיים, אלא גם הסמכות מקצועיות, קורסים פרטיים שונים וכן מגוון תכניות ייעודיות המכוונות לקבוצות מקופחות, הדו"ח מוצא כי מערכת ההכשרה המקצועית בישראל מציעה אפשרויות לרוב קבוצות התלמידים הרלוונטיות.
הדו"ח מציין כי קיימת מסגרת פעילה של רפורמה ממשלתית במשרד הכלכלה ומשרדים וסוכנויות ממשלתיות נוספות, הכוללת תכניות ליצירת תשתית סטטוטורית לחינוך ולהכשרה המקצועית באמצעות חקיקה.
מהדוח עולה כי השותפים החברתיים – המעסיקים והאיגודים המקצועיים כאחד – מאורגנים היטב ונכונים להגביר את מעורבותם במערכות ההכשרה והחינוך המקצועי. הדו"ח מציין לטובה את המאמצים שנעשו במאמץ לחזק ולאמץ חדשנות בתחומיי ההכשרה המקצועית בישראל. על פי הדו"ח, מערכת ההסמכה המקצועית בישראל מספקת אמצעים אפקטיביים להעלאת רמת הכישורים.
הסמכות מקצועיות מנוהלות על ידי משרד הכלכלה עבור יותר מ-100 מקצועות שונים. כ-70,000 אנשים ניגשים למבחנים כאלה בכל שנה, לעתים בסיומה של תכנית לימודים ולעתים כבחינה עצמאית.
עם זאת, מפרט דו"ח ה – OECD שורה של אתגרים עימם נדרשת מערכת ההכשרה המקצועית בישראל להתמודד.
חוסר ההתאמה בין הכישורים המקצועיים הנלמדים לבין צרכי המעסיקים במשק ומחסור בכוח אדם מיומן – עורכי הדו"ח מרחיבים בנושא האיום המרחף מעל התעשייה הישראלית על רקע גלי הפרישה לגמלאות בקרב עולים מחבר העמים, המתאפיינים בכישורים גבוהים וגורס כי גל פרישה זה יחמיר באופן מהותי את המחסור בכישורים. בנוסף, גורס הדו"ח כי נדרשת הכשרה מקצועית מוגברת בכדי להתמודד עם שעורי פעילות כלכלית נמוכים בקרב אוכלוסיות גדלות של ערבים וחרדים בישראל, שאינן זוכות להכשרה מקצועית אשר תעודד את השתלבותן במעגל התעסוקה.
עורכי הדו"ח מציינים כי למרות האתגרים הגדולים, המאיימים על שוק העבודה וצרכי התעשייה והמעסיקים במשק, בישראל קיימת פחות הכשרה מקצועית מרוב המדינות החברות ב-OECD והמימון בסקטור אינו מספיק ולעתים אף נמצא במגמת ירידה. עורכי הדו"ח ממליצים להתגבר על המחסור בכוח אדם מיומן - באמצעות הרחבה אסטרטגית של תכניות איכותיות להכשרה וחינוך מקצועי, המתנהלות בשיתוף עם התעשייה ונתמכות על ידי חקיקה. עוד מציינים עורכי הדו"ח כי על הממשלה להבטיח שהכישורים המקצועיים הנלמדים ונרכשים במסגרת השירות הצבאי, יהיו שקופים וניתנים להעברה ולהסבה גם בשוק העבודה האזרחי.
סוגיית היעדר הסנכרון בין משרדי הכלכלה והחינוך בנוגע לחינוך המקצועי, גם היא מקבלת במה בדו"ח ה – OECD. עורכי הדו"ח מציינים כי המרכיבים השונים של מערכת ההכשרה והחינוך המקצועי בישראל כפופים למערכות שלטון שונות שאינן מתואמות. הדבר מקשה על התלמידים לנווט בתוך המערכת ובולם את מעורבות השותפים החברתיים.הדו"ח ממליץ להקים בישראל גוף לאומי המורכב מכל בעלי העניין העיקריים - כולל משרדי הממשלה (משרדי הכלכלה \ החינוך \ מדע וטכנולוגיה \ משרד רה"מ ומשרד האוצר), המעסיקים והאיגודים המקצועיים, לצורך מתן הכוונה אסטרטגית ביחס לפיתוח מערכת ההכשרה המקצועית.
בניית מסגרת אפקטיבית של למידה במקום העבודה - על פי הדו"ח למרות כל היתרונות של למידה במקום העבודה, ככלי למידה בעל עוצמה וכאמצעי עידוד לשותפות עם מעסיקים, בישראל נעשה בכלי זה שימוש מצומצם בלבד במערכת ההכשרה המקצועית. עורכי הדו"ח ממליצים לשלב באופן שיטתי את הלמידה במקום העבודה בתכניות הכשרה מקצועית על תיכונית כמרכיב מחייב, באיכות מובטחת, המקנה נקודות זכות. לכונן מסגרת רגולטורית שתתמוך בכך.