ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי הכריזו היום (ב’) על הזוכים בפרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום אנרגיה חלופית לתחבורה.
הזוכים הם פרופ’ מיכאל גרצל מהמכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בלוזאן ופרופ’ תומס מאייר מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב. השניים זכו בפרס היוקרתי על פיתוח טכנולוגיות להן פוטנציאל לשמש כתחליף לדלקים לתחבורה. הפרס מוענק זו השנה השנייה על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד.
הפרס, על שם אריק ושילה סמסון, בסכום של מיליון דולר, הוא הפרס הכספי הגדול ביותר בתחום האנרגיה החלופית בעולם ומוענק למדענים ומדעניות שקידמו את הנושא משמעותית. הזוכים נבחרו מתוך מספר רב של מועמדים שהומלצו לפרס על ידי נשיאי אוניברסיטאות ומנהלים בתעשיות מהעולם ומישראל. הזוכים נבחרו על ידי ועדת מומחים בין-לאומית שהגישה המלצתה לאישור חבר נאמנים בראשות פרופ’ יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנו משקיעים מאמץ רב-שנתי כדי שלא נהיה תלויים בעלויות ובירידות של מחיר הנפט בשוק. הפרס הזה מעניק לחוקרים הוקרה אמיתית על מאמציהם".
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אמר כי "הפרס מסמל את המחויבות של מדינת ישראל לקידום נושא תחליפי הנפט שלו חשיבות עליונה בכל היבט של החיים שלנו כאן – כלכלה, ביטחון, מדע וחברה".
פרס ראש הממשלה ע"ש אריק סמסון מוענק לשני הזוכים על מחקריהם פורצי הדרך בפיתוח תהליכים יעילים וזולים המבוססים על "תאי שמש" להמרת אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית שתשמש להנעה חשמלית בתחבורה. תאים אלו יכולים לשמש גם לפירוק מים לקבלת מימן וחמצן, צעד קריטי בפיתוח דלקים "מבוססי שמש" לתחבורה. דלקים המבוססים על מימן הם דלקים ידידותיים לסביבה מכיוון שבשריפתם נפלטים מים בלבד.
הזוכה הראשון - פרופ’ מיכאל גרצל הוא ראש מעבדת הפוטוניקה במכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בלוזאן. במחקריו פיתח סוג חדש של תאים סולאריים הקרויים על שמו - תאי Grätzel. התאים מבוססים על חלקיקי צבע רגישים המחקים את תהליך הפוטוסינתזה והופכים את אנרגית האור לאנרגיה חשמלית שיכולה לשמש ישירות להנעה חשמלית או יכולה לשמש לפירוק מים לקבלת מימן וחמצן, שניתן להשתמש בהם כדלקים לתחבורה. תאים אלו הם בעליהיעילות הגבוהה ביותר הידועה כיום בניצול אנרגיה סולרית והיצור שלהם זול בהרבה מתאי שמש רגילים.
פרופ’ גרצל פרסם יותר מ-900 מאמרים מדעיים והוא אחד מעשרת הכימאים המצוטטים בעולם. בין הפרסים בהם זכה: הפרס האירופי לחדשנות וטכנולוגיה, פרס ליאונרדו דה וינצ’י של האקדמיה האירופית למדעים, פרס מילניום 2000 לחדשנות טכנולוגית ופרס הרווי של הטכניון. הוא אף נבחר על ידי מגזין "סיינטיפיק אמריקן" כאחד מחמישים החוקרים המובילים בעולם.
הזוכה השני, פרופ’ תומס מאייר מהאוניברסיטה של צפון קרולינה בארה"ב וראש מרכז לאומי לדלקים מבוססי שמש, הוא מנהיג וחלוץ בתחומי הפוטוסינתזה המלאכותית ופיתוח דלקים סולאריים המבוססים על פירוק מים לקבלת מימן וחמצן. מחקריו פרצו דרך בהבנת תהליכי העברת אלקטרונים בעקבות חשיפה לאור שמש - תהליך מרכזי בהמרת אנרגית שמש לחשמל. מחקריו המעמיקים והמקיפים תרמו תרומה מכרעת לפיתוחים טכנולוגיים של תאים ל"פוטוסינתזה מלאכותית".
פרופ’ מאייר הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, והוא זכה בפרסים חשובים רבים.
יו"ר חבר הנאמנים שבחר את הזוכים בפרס, פרופ’ יצחק אפלויג: "התגליות המדעיות הבסיסיות והפיתוחים הטכנולוגיים של מקבלי הפרס מקדמים את האנושות צעד קרוב יותר לרגע שבו נוכל להשתמש באנרגיה הזמינה והבלתי מוגבלת של השמש לתחבורה ולצרכים אחרים ולהתנתק מהצורך להשתמש בדלקים הפוסיליים והמזהמים".
חבר הנאמנים שבחן את ההמלצות לפרס והחליט על הזוכים כלל חמישה מדענים בעלי שם מהעולם בהם חתן פרס נובל פרופ’ אהרון צ’חנובר; ר’ המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ פרופ’ יוג’ין קנדל; המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ’ נורית ירמיה; יו"ר קרן היסוד מודי זנדברג; ונציג משפחת התורם.
הפרס יוענק לזוכים ב-3 בדצמבר השנה במסגרת ועידה בין-לאומית לתחליפי נפט אותה מקדמים מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה בראשותו של אייל רוזנר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד. אל הוועידה, המתקיימת זו הפעם השנייה בישראל, יגיעו אנשי ממשל מהעולם, מומחים בין-לאומיים ומשקיעים בכירים, במטרה לקיים פורום לגיבוש מדיניות בינלאומית בתחום תחליפי נפט ולמצב את מדינת ישראל כמובילה מרכזית בתחום.
אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים: "מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני - לצמצם את השימוש בדלק לתחבורה ב-60% עד שנת 2025. כדי להגיע ליעד זה דרושות חדשנות, יצירתיות ולא פחות מכך - מדיניות חכמה וחזקה. ישראל נערכת להובלה עולמית בתחום זה, עלינו להקטין את התלות בנפט ואת התלות במדינות יצרניות הנפט ובכך לחזק את כלכלת העולם".