הירידה החדה בשיעור צמיחת הסחר העולמי והמשך התחזקות השקל מול הדולר, נתנו את אותותיהם ביצוא הישראלי, שצמיחתו הואטה במחצית הראשונה של 2014. כך עולה מנתוני מכון היצוא למחצית הראשונה. סך יצוא הסחורות והשירותים גדל בשיעור דולרי של כ-2% בהשוואה למחצית הראשונה של 2013, והגיע להיקף של כ-48 מיליארד דולר – שיעור-גידול מזערי המצביע על קיפאון ריאלי בהיקף היצוא הכולל.
יצוא הסחורות עלה במחצית הראשונה של השנה בשיעור קל של 1.5% והגיע להיקף כולל של כ-29.5 מיליארד דולר, בעיקר בזכות עלייה של כ-6.5% ביצוא היהלומים, שהגיע לכ-5.3 מיליארד דולר. סך יצוא הסחורות, ללא יהלומים, לא השתנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-24 מיליארד דולר. היצוא החקלאי פחת בכ-6% בהשוואה למחצית הראשונה של 2013 והסתכם בכ-880 מיליון דולר. היצוא התעשייתי נותר ללא שינוי משמעותי והסתכם בכ-23.3 מיליארד דולר.
נתוני היצוא של המחצית הראשונה של שנת 2014 מצביעים על האטה בקצב גידולו של היצוא התעשייתי, שכמעט לא השתנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היצוא התעשייתי הושפע בעיקר מן הירידה ביצוא הכימיקלים ומקיפאון בגידול היצוא של רכיבים אלקטרוניים. מנגד, נרשמה התאוששות בהיקף יצוא התרופות, וזאת בניגוד למגמה שנרשמה בשנים האחרונות.
במחצית הראשונה עלה היצוא לאיחוד האירופי בשיעור דולרי של כ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עלייה זו מוסברת בהתחזקות שער החליפין של האירו מול הדולר ובהמשך השינוי ביעד יצוא התרופות - מארה"ב לעבר האיחוד האירופי. היצוא לארה"ב ירד בשיעור של כ-6%, בעיקר עקב המשך הירידה ביצוא התרופות לשם. היצוא לאסיה נותר ללא שינוי משמעותי בהשוואה למחצית הראשונה של 2013. היצוא לאמריקה הלטינית ירד בשיעור דולרי של 13%, והיצוא לאפריקה ירד ב-12%.
בנוסף, במחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה ביצוא לחמישה מבין עשרת יעדי היצוא העיקריים של ישראל, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2013. נרשמו ירידות ביצוא לשתי מדינות, וביצוא לשלוש מדינות אחרות לא חל שינוי. ביצוא לארה"ב נמשכה המגמה השלילית שהסתמנה בשנה שעברה, אך היצוא לבריטניה ולטורקיה המשיך לצמוח ואף רשם גידול דו-ספרתי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עליות מרשימות נרשמו גם ביצוא להולנד, צרפת, יפן והונג-קונג. לעומת זאת נמשכה גם השנה מגמת ההידרדרות ביצוא להודו וברזיל.