כלכלני בנק ההשקעות האמריקני מריל לינץ’ פרסמו סקירה קצרה על השוק הישראלי, ובה הם דוביים לגבי הכלכלה הישראלית. לדבריהם, הדפלציה בישראל ממשיכה ואינפלציה נמוכה במקצת מהמצופה מגדילה את הסיכויים כי בנק ישראל יפחית את הריבית בחודשים הקרובים. עם זאת, הם עדיין מאמינים כי בנק ישראל ישאיר את הריבית בשיעור של 0.5% עד סוף 2014 אלא אם הדפלציה תעמיק ותחייב הורדת ריבית נוספת.
מהסקירה עולה כי "אחרי הורדת הריבית בחודש יולי 2014, התחיל בנק ישראל לנקוט במדיניות של התערבות אקטיבית יותר בשוק המט"ח ובמיוחד בתחילת הפעולה בעזה. בחודש יולי הסתכמו רכישות המט"ח של בנק ישראל ב-1.390 מיליון דולר מהם 290 מיליון דולר נרכשו כחלק מתוכנית הרכישה המיועדת לקיזוז ההשפעה של ייצור הגז הטבעי על שערי החליפין". על פי המודל של מריל לינץ’, על בנק ישראל לרכוש כמיליארד דולר בחודש על מנת למנוע את ייסוף השקל.
במריל לינץ’ מאמינים כי השפעת האירועים בעזה כבר תומחרה על ידי השווקים, ולכן צופים כי להמשך השיחות להשגת הפסקת אש ולסיכוי להסכם ארוך טווח בין ישראל לחמאס תהיה השפעה מוגבלת מאד.
כלכלת ישראל צמחה ברבעון השני של 2014 בשיעור של 1.7%, שהוא השיעור הנמוך ביותר מאז תחיל 2013 והרבה מתחת לצפי וזאת בשל הירידה ביצוא והשקעות זאת על פי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כלכלני מריל לינץ’ סבורים כי למרות שתחזית הצמיחה לכל 2014 היא יותר מ-3%, המלחמה בעזה תביא לירידה של לפחות חצי אחוז בצמיחה בשנה. במריל לינץ’ יורידו כנראה את תחזית הצמיחה אחרי פרסום הנתונים לגבי הרבעון השני וקבלת אינדיקציה ברורה כי הלחימה בעזה אכן הסתיימה.
בנוסף, אומרים במריל לינץ’ כי בשל העובדה כי הצניחה ביצוא היא הגורם להאטה במשק הישראלי, וכי בנק ישראל עשוי להגדיל את הלחץ למניעת ייסוף השקל על ידי הגברת קצב רכישת המט"ח. למרות שבנק ישראל אמר כבר בעבר כי אינו מתרגש מנתונים ראשוניים לגבי הצמיחה במשק שכן הם נוטים להשתנות בהמשך, הרי שנתונים אלה בכל זאת מגדילים את הסיכון להורדת ריבית נוספת במהלך החודשים הקרובים.