80 עובדים תאילנדיים שהועסקו במשקים חקלאיים בדרום הארץ נטשו במהלך מבצע צוק איתן את המשקים, כך אומרת עו"ד חגית ויינשטוק, המטפלת בתביעות של חקלאים על נזקים מהמערכה.

 

חלק מהעובדים - בעיקר כאלו שהגיעו רק לאחרונה לארץ ונחתו הישר לירי הרקטות, ארזו את כל חפציהם וחזרו לתאילנד וכבר לא ישובו יותר, ואחרים עברו לאזורים מרוחקים בארץ עד לרגיעה. עזיבה של עובד יוצרת לחקלאי נזק ארוך טווח בשל הזמן שעובר עד לקליטת עובד חדש והכשרתו לתפקיד.

 

לדברי עו"ד ויינשטוק, גם העובדים שנשארו במשקים נמנעו ברוב ימי המבצע לצאת לשטחים החקלאיים, במיוחד לאחר מותו של עובד מפגיעת פצמ"ר. הנזקים שנגרמו למשקים כתוצאה מנטישה או יציאה של עובדים לעבודה הם עצומים ויתווספו לנזקים הישירים והעקיפים.

 

עו"ד ויינשטוק אמרה שמוטב לחקלאים ולעסקים שהם בעלי אורך נשימה כלכלי לא להזדרז ולפנות לקבלת פיצויים מהירים, אלא לערוך בדיקה כוללת של כל הנזקים וההשפעות של המבצע כדי להבטיח שהם יקבלו פיצוי מלא.

 

ביום שלישי, 19 באוגוסט, יערך במכללה האקדמית אשקלון כנס של בעלי עסקים, מפעלים וחקלאים מאזור הדרום שיעסוק בין השאר בהערכות להגשת תביעות פיצויים על נזקי צוק איתן, אלו נזקים נכללים במסגרת הפיצויים וכיצד להגיש את התביעות. בכנס יעלו נושאים נוספים שיסייעו לבעלי העסקים בחזרה למסלול הרגיל כולל קרנות סיוע של המדינה, שיווק ופיתוח עסקי. פרטים בטלפון: 03-5322232.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    לא ברחו. עזבו. התפטרו. הם לא עבדים כבולים

    אם היתה כתבה שמזכירה את ההרוג היהודי בארץ מפצמר - היו מזכירים את שמו. גם כתבה על הבדואי - היו מזכירים את שמו. אבל תאינלנדי? זה תשובה גנרית להפקת תנובה חקלאית. כמו טרקטור או טפטפות. אפילו לפרות שנהרגו מפצמר יש שמות. ולמה הפועלים לא יצאו לשדות? מה עם הראיסים? הגיע הזמן להפסיק לתמוך בחקלאות האנטי ציונית שמיישבת את חבלי ארצינו בזרים. אין כל פסול להעסיק ערבים. הם נמצאים כאן. זה לא אנטי ציונות. אבל הבאת זרים מחו"ל - גם אם לתקופות קוצבות - מקטינה את שיעור היהודים בחבלי ארץ רבים. בערבה יש רוב תאילנדי. לא ישראלי.

    • atuk19
    • 12/08/2014 16:54