השקל הישראלי והקרונה האיסלנדית הם שני המטבעות שהתחזקו בשיעור הגבוה ביותר מול הדולר האמריקאי מאז דצמבר 2012. כך עולה מנתוני מכון הייצוא. רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, מגיב לשחיקה המתמדת בשער החליפין, ואומר כי "המצב מחייב תכנית פעולה אינטגרטיבית של משרדי הממשלה. לאור המצב הבעייתי אני מציע לממשלה להקים ’פורום יצוא’ ממלכתי שיפעל על מנת לסייע במצב אליו נקלע היצוא הישראלי".
לאור הטענה כי מגמת ההיחלשות של הדולר הינה תופעה גלובלית שאינה ייחודית לשוק המקומי, ערך אגף כלכלה במכון היצוא השוואה בינלאומית של שער הדולר אל מול 55 מטבעות שונים בעולם ובחן את שיעורי השינוי ב-18 החודשים שבין 31.12.12 ל-30.6.2014.
מממצאי הבדיקה עולה כי מתוך 55 מדינות בעולם רק השקל הישראלי והקרונה האיסלנדית הינם שני המטבעות שהתחזקו בשיעור הגבוה ביותר מול הדולר האמריקאי בשנה וחצי האחרונות. יתרה מזו, במרבית המטבעות של השווקים המתפתחים, שבדומה לישראל, ברובם שררו פערי ריבית חיוביים מול הדולר האמריקאי, חלה לאחרונה ירידה משמעותית בערך המטבע המקומי מול הדולר – בעוד ערכו של השקל במהלך תקופה זו דווקא המשיך להתחזק.
לצורך המחשת האמור אפשר לראות שבעוד שער הדולר מול השקל בתקופה זו ירד ב- 8.1%, עלה שערו של הדולר מול שערו של הריאל הברזילאי בשיעור של 7.6%, הדולר האוסטרלי בשיעור של 10.3%, הפזו הצ’ליאני ב-15.4% ומול הין היפני זינק הדולר בשיעור של 17%. בנוסף התחזק הדולר מול הבוליבר הוונצואלי ב- 46.3%, הפזו הארגנטיני ב-65.5% ומול הריאל האיראני ב-109%.
מגמה דומה נרשמה גם בסינגפור (2.0%+), טייוואן (2.9%+), מלזיה (5.0%+), צ’כיה (5.3%+), תאילנד (6.1%+) וקנדה (7.1%+).
אל מול מטבעות מובילים אחרים נחלש הדולר, אך בשעורים מתונים בלבד: מול האירו ב-3.7%, הליש"ט ב-4.9% ומול הפרנק השוויצרי ב-3.1%. כאמור, מול השקל נחלש הדולר ב-8.1%. הקרונה האיסלנדית הינו המטבע היחיד שהתחזק מול הדולר
בשיעור העולה על זה של השקל: 12%. עם זאת ראוי לזכורכי התחזקות הקרונה מול הדולר בתקופה זו מהווה תיקון חלקי בלבד לקריסת המטבע האיסלנדי ב-2008. במצטבר, מאז ינואר 2008 נחלשה הקרונה האסלנדית מול הדולר בשיעור של כ-44%, זאת בעוד ששערו של השקל התחזק במהלך תקופה זו מול הדולר בכ-11%.
שקל-דולר: מגמת ההיחלשות בשער הדולר, שהחלה עוד ברבעון השלישי של 2012, נמשכה גם במהלך שני הרבעונים הראשונים של 2014 ושערו היציג נפל בחודש יוני השנה לרמתו הנמוכה מזה שלוש שנים.
על פי נתוני הסקירה החצי שנתית של אגף כלכלה במכון היצוא, שער החליפין הממוצע של הדולר-שקל עמד בסיכום מחצית השנה הראשונה של 2014 על 3.48₪ לדולר, ירידה של 3.5% בהשוואה לשערו הממוצע ב-2013 שעמד על 3.61 ₪.
ב-12 החודשים האחרונים (נכון ל 30/6/2014) נשחק שערו של הדולר בשיעור של כ-5% מול השקל ובשיעור של למעלה מ-12% בשנתיים האחרונות.
שקל-אירו: במקביל לירידה בשער הדולר-שקל נרשמה השנה היחלשות גם בשערו של האירו מול המטבע המקומי. שערו הממוצע של האירו-שקל במחצית הראשונה של 2014 עמד על 4.77 ₪ לעומת שער ממוצע של 4.80 ₪ ב-2013, שחיקה של 0.5%. יש לשים לב לירידה הדרסטית של שער היורו מול השקל בחודשים האחרונים שמביאה אותו לשער הנוכחי של 4.65 ש"ח.
לצורך מדידה כלכלית מדויקת יותר של שער החליפין, מודד בנק ישראל את התפתחות שערו הריאלי-אפקטיבי של סל המטבעות, המורכב משער החליפין של השקל מול 28 מטבעות הסחר העיקריים של ישראל, בנטרול השפעת הפרשי האינפלציה מול כל מדינה.
שער החליפין הראלי של השקל ביחס לסל המטבעות המשיך להדרדר השנה לשפל שלא נראה כמותו מזה למעלה מעשור. סל המטבעות הריאלי-אפקטיבי עמד בסוף חודש יוני 2014 על רמה של 104 נק’- שחיקה של 17% מאז ינואר 2004 וצלילה לשפל של 12.5 שנים (מאז דצמבר 2001). תופעה זו גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול שוקים מתחרים בחו"ל.
רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא: "השחיקה המתמדת בשער החליפין מהווה פגיעה משמעותית ביצוא התורם לכ-40% מצמיחת המשק. יש לזכור כי ייסוף של 10% בשער הריאלי מביא לפגיעה בשיעור של כ- 2% בסך היצוא, דהיינו להפסד יצוא שנתי של כ- 1.8 מיליארד דולר ושל כ- 0.6% תוצר".
לדברי רמזי, ברבעון השני של השנה נרשמה ירידה מדאיגה ביצוא, שחייבת להדליק אור אדום בקרב מקבלי ההחלטות. "התאוששות היצוא היא תנאי הכרחי לחידוש הצמיחה במשק. הניסיון הוכיח פעמים רבות שהמשק הישראלי לא יכול לצמוח לאורך זמן ללא צמיחה ביצוא". לדברי רמזי, בנק ישראל נקט במהלך נכון בהפחתת הריבית שביצע לאחרונה. הפחתה זו, לצד המשך רכישות המט"ח מצד הבנק, סייעה לפיחות שער השקל מול הדולר בימים האחרונים.
עם זאת, לדעתו של רמזי על בנק ישראל להמשיך בהפחתת הריבית במשק גם בחודש הקרוב. "שעור האינפלציה בישראל נמוך משמעותית מיעד האינפלציה שקבעה הממשלה (1%-3%). על פי מרבית התחזיות שעור האינפלציה ב-2014 יעמוד על קרוב לאפס, בהמשך למגמה ב- 12 החודשים האחרונים. על מנת להביא לחידוש הצמיחה במשק, צריך שער השקל להגיע לרמה של לפחות 3.85 ₪ לדולר.
"אני שב וקורא לממשלה לשים את הדגש על פעילות ממוקדת לשיפור מצב היצוא, במיוחד לאור הנתונים המדאיגים בנושא חוזקו של השקל המחייביים תכנית פעולה אינטגרטיבית של משרדי הממשלה. אני מציע לממשלה להקים "פורום יצוא" ממלכתי שיפעל על מנת לסייע במצב אליו נקלע היצוא הישראלי", סיכם רמזי.