שר האוצר, יאיר לפיד, ובכירי המשרד קיימו היום מסיבת עיתונאים בעקבות מבצע "צוק איתן". במסיבת העיתונאים השתתפו סגן שר האוצר, מיקי לוי, מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בוינג’ו ומנהל רשות המסים, משה אשר.
שר האוצר, יאיר לפיד: "51 שעות לתוך הפסקת האש, חמאס מאיים שהוא יחזור לשגר טילים אם לא יכנעו לדרישותיו. אני אומר מכאן – שלא ינסו אותנו. צה"ל ערוך ומוכן, חיל האוויר ערוך ומוכן, כל ירי ייענה במכת אש כבדה. צה"ל יצא מהרצועה לאחר שהשגנו את המטרה של נטרול מנהרות הטרור. 32 מנהרות נוטרלו. חמאס נפגע משמעותית. צה"ל תקף 4,762 יעדי טרור. הושמדו מפקדות פיקוד ושליטה, מצבורי רקטות, מפעלי ייצור של רקטות ומרחבי שיגור. כ- 900 מחבלים נהרגו בתקיפות. המערך האסטרטגי של חמאס חוסל והאזרחים ברצועה מתחילים להבין את מה שאנחנו ראינו מזמן - שחמאס משתמש בהם בבתיהם ובילדיהם כדי לירות לעבר ישראל.
"אזרחי עזה הם אלה שעמדו בקו האש, בזמן שמנהיגי החמאס הסתתרו בבונקרים, בבתי חולים ובמוסדות אזרחיים וגם בבתי מלון בקטאר. מבחינתי, אין הבחנה בין ההנהגה המדינית להנהגה הצבאית של חמאס - כל מי שעומד בראש ארגון טרור רצחני הוא בן מוות. הם מבינים היום למה הם עדיין מתחת לאדמה- אנחנו נגיע אליהם. הם אינם חסינים. המצב בעזה חייב להשתנות. יש לנו הזדמנות חד פעמית, יחד עם הקהילה הבינלאומית והמדינות המתונות באזור, לחתור לפירוז עזה ולהחזיר את השליטה ברצועה לידי הרשות הפלסטינית, כולל התיאום הבטחוני שיש לנו איתם. זה אינטרס ישראלי מובהק, זה זוכה לתמיכה בינלאומית רחבה, והתהליך הזה יכול לאפשר לנו גם לשקם את מה שנפגע ביחסינו עם ארצות הברית.
"שילמנו מחיר כבד במבצע הזה. איבדנו 64 מבנינו. 3 אזרחים נהרגו. זה כואב לכל אחד ואחת מאתנו. עם הכאב שמלווה אותנו יום יום יש גם גאווה. אני גאה במערכת הביטחון, בחיילים, במפקדים ובכל מי שלקח חלק במערכה הזאת. במהלך החודש האחרון נחשפנו כולנו לזה שצומח פה דור מופלא של צעירים. התברר שילדי הפלייסטיישן הם לוחמים וישראלים ערכיים, טובים לא פחות מהוריהם, שנלחמו בגבורה מול אויב רצחני כדי להחזיר את השקט לתושבי הדרום. כדי לתת ביטחון לילדי נתיב העשרה, כדי להבטיח ששום רקטה לא תפגע בבית ספר בשדרות. נחשפנו לעשרות אלפי מילואמניקים שעזבו הכל ברגע והתייצבו בשטח. עזבו את העסק, המשפחה, הלימודים והתייצבו למשימה.
"מאז תחילת הפסקת האש מנסים גם תושבי הדרום לחזור אט אט לשגרת החיים. אנחנו כאן כדי להבטיח להם שהחזרה תהיה קלה ככל האפשר. לאורך המבצע תושבי הדרום היו עורף חזק ונחוש שאפשר לנו לפעול בנחישות בשטח הרצועה. כעת תפקידנו הוא להוות להם צוק איתן כלכלי. זו הסיבה שפעלנו במהירות כדי לגבש מתווה פיצויים שאושר עוד טרם סיום המבצע. כי מגיעה להם וודאות כלכלית. כדי להקל על תושבי הדרום, הוריתי לרשות המיסים כבר ביום שני הקרוב לפתוח סניפים בדרום שיקצרו את ההליכים הבירוקרטים לתושבים. כל מי שיש לו שאלות על מתווה הפיצויים שכבר נכנסו לתוקף, או זכאי וצריך להגיש טפסים, יוכל לגשת לסניף ייעוץ והכוונה כזה, שייפתח קרוב לביתו ולקבל את כל התשובות. גם אני אהיה שם לראות מקרוב שהעסק מתפקד. בנוסף, יהיו בסניפים יועצים שייתנו שירותים בחינם כדי שכמה שיותר עסקים יוכלו לתבוע את הנזקים המגיעים להם.
"אנו בוחנים בקפדנות את ההשלכות המדויקות של המבצע על המשק והתקציב. מבדיקות ראשוניות שלנו אנחנו מעריכים במידה גדולה של ודאות כי נוכל להכיל את עלויות המבצע מתקציב 2014. במדינה שיש בה חוסן כלכלי הוצאות בלתי צפויות - שנובעות מאירועים בטחוניים - נלקחות בחשבון מראש. אני רוצה להדגיש שוב, לא יועלו מיסים. המשק זקוק עכשיו למנועי צמיחה, לא למשקולות על רגלי האזרחים, ואין שום סיבה להעלאות מיסים בעת הזו.
"עד כה הוגשו כ- 2500 תביעות על נזק ישיר לרכוש ובכולן נטפל. הערכה שלנו היא כי העלות התקציבית לטיפול בנזק הישיר לרכוש – כלומר מטילים שפגעו בבתים או בעסקים - עומדת על כ-50 מליון שקל, היקף הנזק העקיף יעמוד על פי ההערכות שלנו על כ-750 מליון ש"ח עד מיליארד. זו פגיעה, אבל הקרן לנזקי רכוש יודעת לעמוד בפגיעה הזו.
"ההוצאה המרכזית היא כמובן ההוצאה הבטחונית הישירה. שעות טיסה, הצטיידות, ימי מילואים. משרד הבטחון הגיש לנו נייר ראשוני, אנחנו בוחנים אותו ואנחנו ננהל איתם דיאלוג, אבל אפילו אם היינו מקבלים אותו כמו שהוא, המשק הישראלי יודע לעמוד בהוצאה הזו, והיא מהווה אחוז זניח בתוצר הלאומי שלנו. כבר במהלך המבצע העברנו לביטחון 600 מליון ש"ח, צוותי משרד הביטחון יושבים בימים אלו לדיונים אינטנסיביים עם הצוות של החשבת הכללית ואגף התקציבים במשרד האוצר כדי לבחון את כל הדקויות של העלות הביטחונית. כמו שחזרתי ואמרתי לאורך המבצע אני אומר גם היום- לא נחסוך שקל מביטחון חיילי צה"ל.
"אני שומע סימני שאלה – איך ישפיע המבצע על הכלכלה הישראלית. אם אתם רוצים לדעת את התשובה, תבדקו את העבר: אחרי לבנון השנייה, אחרי עופרת יצוקה, אחרי עמוד ענן, הייתה תמיד קפיצה מיידית חזקה בתוצר ובפעילות המשק. המשק הישראלי הוא תוסס, והוא חזק, ויש לו יסודות טובים, ויש לנו את כל הסיבות להאמין שזה מה שיקרה גם הפעם. אני מזכיר לכם, יעד הגירעון ב-2014 היה 3%. נכנסנו למבצע הזה כשהגירעון בפועל מתחת ל-2.6% מה שאומר שיש לנו לא מעט מקום מתחת ליעד להוצאות בלתי צפויות.
"לגבי ההשפעה על תקציב 2015. אני לא אעמיד פנים שהמבצע לא יוצר דיון מחודש בסדר העדיפויות הלאומי. למערכת הביטחון יש דרישות שלא היו לה קודם, וזה לגיטימי, אבל מדינות לא מנהלים לפי מצבי רוח. אני רוצה להדגיש: מהלוחמים אסור לחסוך דבר ולא נחסוך דבר. אנחנו עובדים צמוד עם מערכת הביטחון. יהיה תקציב לנטרול המנהרות . יהיה תקציב להגנת יישובי הדרום. כל מה שצריך ואפשר להוריד מתקציב הביטחון, נמצא במקומות אחרים לגמרי.
"מלבד הלוחמים, יש עוד מקום אחד שבו לא נחסוך בהוצאות וזה בפיצוי לתושבי הדרום ולאנשי המילואים. מבחינתנו, אלה ואלה לוחמים, ואלה ואלה זכאים מאתנו לטיפול מיוחד. אתמול הקצנו 30 מיליון שקלים בקרן מיוחדת לפיצוי לאנשי מילואים שהם עצמאים על פגיעה במחזור העסקים שלהם.
"יש מגזרים מיוחדים שנפגעו יותר – כמו תיירות וכמו חקלאות – ואנחנו נטפל גם בהם נקודתית. אני רוצה לקרוא מפה לתושבי מדינת ישראל, צאו לחופשה בארץ. יש לנו ארץ יפיפייה, עם אתרי תיירות ושירותי תיירות נהדרים – מרמת הגולן ועד אילת – וזה גם מעשה ציוני. במקום שהכסף הזה יילך לתורכים, שיילך לסייע לעסקים ישראלים ולמקומות עבודה של ישראלים", דברי שר האוצר.
מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: "אחרי חודש של לחימה, מההערכות שאנו עושים כמעט ברמה יומית, אנחנו רואים כפי שהיה במבצעים קודמים, המשק הישראלי ערוך להתמודד עם השלכות המבצע. בימים אלה אנו בודקים את ההשלכות הישירות והעקיפות של מבצע צוק איתן, על התקציב לשנת 2014 ו-2015, ועל המשק. לעניין ענפים ספציפיים שנפגעו באופן מיוחד כגון תיירות וחקלאות – אנו מגבשים תכנית פעולה סיוע ייעודית. לעניין תקציב הביטחון – יש לנו אמון במערכת הביטחון. מעבר להתמודדות עם ההוצאה החד פעמית הכרוכה בלחימה, נמשיך יחד עם מערכת הביטחון לפעול להתאמת מבנה תקציב הביטחון למציאות המשתנה, ולקדם כפי שעשינו עד כה אג’נדה וסדר יום כלכלי חברתי".
הממונה על התקציבים, אמיר לוי: "המשק התחיל את המבצע עם נתוני צמיחה יפים מאד וזה מדגיש את היכולת שלנו להתמודד עם המבצע ומחדד את החשיבות של המהלכים שביצענו בהיבט הפיסקלי. הצעדים שנקטנו בשנת 2013 ושנת 2014 לצמצום הגירעון אפשרו את היציבות הכלכלית בעת הזו. כשאנו מנהלים את המדיניות התקציבית שלנו אנחנו שומרים את היכולות להתמודד עם מצבים מסוג זה, בכדי שהמשק יוכל לחזור לצמיחה מהירה בסיומם ונוכל לעשות שימוש בתקציבים לצרכים אזרחיים. גם במהלך המבצע וגם כעת אנו יושבים בצורה הדוקה עם מערכת הביטחון על הצרכים התקציביים, נתנו למערכת הביטחון סיוע כדי לאפשר מבצע רציף וכדי שהמערכת תתעסק במבצע עצמו. אני מעריך שתוך שבוע-שבועיים נגבש יחד מתווה בנוגע לעלויות המבצע החד פעמיות. השאיפה היא ששנת 2014 תהיה זו שתספוג את העלויות. שיתוף פעולה עם משרד הביטחון היה מצוין ואנו מקווים שימשך".
החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג’ו: "אנחנו ממשיכים את קו סיוע לעסקי הדרום. הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בדרום התחילה לעבוד, קבלנו כבר 65 בקשות לקרן. חשוב לי לציין את חשבות רשות המסים שמסייעת לרשויות עם תשלום מהיר לפיצויים. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, ומסתכלים על תקציבו בזכוכית מגדלת. במקביל, אנחנו מגייסים כסף בעלויות מאד נמוכות לאגרות החוב הממשלתיות".
מנהל רשות המיסים, משה אשר: "אנו התרכזנו בסיוע לאזרחים שספגו נזקים ישירים ואני מניח שכשישובו אנשים לביתם נקבל עוד פניות על נזקים נוספים. לא המתנו לסוף הלחימה, כבר במהלכה הותקנו תקנות באישור שר האוצר וועדת הכספים שמטרתם לשקם את אזור הדרום. הטפסים הוכנו ויעלו לאתר האינטרנט של רשות המסים החל מיום ראשון. התחלנו במערכת הסברה שתסביר לאזרחים כיצד הם יקבלו את הפיצוי ואת השכר המלא. יש מספר מסלולי פיצוי, לפי אופי הנזק. בפעם הראשונה יצרנו אפשרות לבקש מקדמה על חשבון התביעה שעלולה לקחת זמן. מיום ראשון אנחנו פותחים את המוקדים שלנו".