על פי ניתוח ראשוני של נתוני היצוא ברבעון השני של 2014 מסתמנת תפנית שלילית במגמת היצוא המאפיינת את כל הסקטורים ביצוא של ישראל, כך עולה מנתוני אגף הכלכלה במכון היצוא.
מניתוח זה עולה כי במהלך החודשים אפריל-יוני 2014 (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד) ירד יצוא הסחורות בשיעור של כ-7% להיקף של כ-13.6 מיליארד דולר. יצוא היהלומים ירד בשיעור של כ-16% והסתכם בכ-2.1 מיליארד דולר, היצוא החקלאי ירד בשיעור של כ-9% והסתכם בכ-315 מיליון דולר והיצוא התעשייתי רשם ירידה של כ-4% להיקף של כ-11.2 מיליארד דולר.
הירידה ביצוא בחודשים אלו נבעה בין היתר מירידות מהותיות ביצוא הכימיקלים והרכיבים האלקטרונים, כשמנגד העלייה ביצוא התרופות סייעה לקזז מעט את הירידות: יצוא הכימיקלים ירד במהלך תקופה זו בשיעור של 13% להיקף של כ-2.8 מיליארד דולר ויצוא הרכיבים האלקטרונים רשם קיטון של כ-4.5% להיקף של כ-1.2 מיליארד דולר. יצוא התרופות, ענף יצוא דומיננטי וריכוזי ביצוא הישראלי הנתון לתנודתיות מתקופה לתקופה, עלה בשיעור של 10% להיקף של כ-1.6 מיליארד דולר.
סך היצוא בענפים אלו, המאופיינים בריכוזיות רבה ובדומיננטיות גבוהה של מספר מצומצם של חברות ענק, ירד במהלך הרבעון השני של השנה בשיעור של כ-5.5% והסתכם בכ-5.6 מיליארד דולר– 48% מסך היצוא בתקופה זו (סחורות, ללא יהלומים).
חשוב לציין כי הנסיגה ביצוא המאפיינת את הרבעון השני של 2014 הושפעה אומנם מהירידה ביצוא של הענפים הדומיננטיים אך גם בנטרולם מתקבלת ירידה. סך יצוא הסחורות ללא יהלומים, בנטרול יצוא התרופות, הכימיקלים והרכיבים רשם במהלך החודשים האחרונים (אפריל-יוני) ירידה כוללת של כ-4%. היצוא בכל יתר ענפי התעשייה הסתכם בכ-5.9 מיליארד דולר, כ-52% מסך היצוא (סחורות ללא יהלומים).
מבין ענפי התעשייה: יצוא ציוד המחשוב, מכשור אלקטרוני, אופטי ורפואי ירד בכ-3.5% (הסתכם בכ-3 מיליארד דולר), יצוא כלי טיס ירד בשיעור של כ-19% (הסתכם בכ-560 מיליון דולר), יצוא מזון ומשקאות ירד בכ-8.5% (הסתכם בכ-245 מיליון דולר), יצוא המתכות ירד בכ-3% (הסתכם בכ-180 מיליון דולר), יצוא מוצרי עץ, נייר ודפוס ירד בכ-3.5% (הסתכם בכ-110 מיליון דולר), ויצוא תזקיקי הנפט ירד בכ-50% (הסתכם בכ-100 מיליון דולר).
מנגד נרשמו עליות ביצוא הגומי והפלסטיק (עלייה של כ-5.5%להיקף של כ-535 מיליון דולר),ביצוא ציוד חשמלי, הכולל בין השאר יצוא ציוד ומערכות בתחום האנרגיה החלופית, חשמל, ואלקטרוניקה (עלייה של כ-5.5%להיקף של כ-330 מיליון דולר), ביצוא מוצרי טקסטיל והלבשה (עלייה של כ-8%להיקף של כ-210 מיליון דולר)וביצוא תכשיטים וחפצי נוי (עלייה של כ-15%להיקף של כ-160 מיליון דולר).
מניתוח נתוני היצוא לפי אזורי סחר עולה תמונה מדאיגה לגבי היקפי היצוא לארה"ב, על פיה במהלך 5 הרבעונים האחרונים חלה נסיגה מגמתית במכירות החברות הישראליות לשוק האמריקאי. במהלך הרבעון השני של השנה ירד היצוא למדינה בשיעור של כ-2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד להיקף של 2.5 מיליארד דולר (כ-22% מסך היצוא ברבעון זה). ירידה זו התקבלה לאחר ירידות משמעותית של כ-11% בהיקפי היצוא לארה"ב ברבעון הראשון של 2014, של כ-7% ברבעון הרביעי של 2013 ושל כ-24% ברבעון השלישי של אותה שנה.
הנסיגה בהיקפי היצוא בשנה האחרונה נובעת בעיקר מהירידות בהיקף משלוחי התרופות והכימיקלים (בעיקר תרופות) המהווה כ-35% מסך היצוא למדינה. ברבעון השני של 2014 ירד יצוא התעשיות הכימיות של ישראל לארה"ב בשיעור של כ-16% להיקף של כ-880 מיליון דולר ובכך השלים רבעון רביעי רצוף של ירידות. היצוא לארה"ב בנטרול ענף התעשיות הכימיות עלה ברבעון השני של השנה בכ-8%, אך חשוב לציין כי גידול זה מהווה תיקון למגמה התכווצות ממושכת, כשלמעשה לפני עלייה זו נרשמו 4 רבעונים רצופים של ירידות.
היצוא לאסיה ירד ברבעון השני של 2014 בשיעור של כ-10% לעומת הרבעון המקביל, לאחר עלייה דומה שנרשמה ברבעון הראשון של השנה. הירידות נרשמו בעיקר ביצוא הכימיקלים, הרכיבים האלקטרונים ובציוד למדידה ובקרה תעשייתית (בעיקר לתעשיית הסמיקונדקטורים). סך היצוא לאסיה בתקופה זו הסתכם בכ-2.2 מיליארד דולר (כ-19% מסך היצוא).
בדומה ליצוא לאסיה, גם היצוא ליתר המדינות (מדינות מזרח אירופה ואפט"א, מדינות אמריקה הלטינית, אפריקה ואוקיאניה) רשם ירידה של כ-10% לאחר מספר רבעונים של עליות. סך היצוא למדינות אלו הסתכם ברבעון השני של 2014 בכ-3 מיליארד דולר (כ-26% מסך היצוא).
בניגוד למגמה הכללית היצוא לאיחוד האירופאי דווקא עלה ורשם גידול של כ-3% בהשוואה לרבעון השני של 2013 (הסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר, כ-33% מסך היצוא). העלייה בהיקפי היצוא נובעת בעיקר מהמשך הגידול המואץ ביצוא התרופות. גם להתחזקותו של שער האירו מול הדולר ברבעון השני של השנה (עלייה של כ-5% לעומת שערו הממוצע ברבעון השני של 2013) מהווה הסבר לעלייה בהיקפי היצוא הנקובים בערכים דולריים.
רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא הביע דאגה רבה נוכח הנתונים והדגיש: "אנו מזהירים כבר זמן רב מפני הקיפאון ביצוא ומההשלכות החמורות העשויות להיות לכך על הכלכלה הישראלית. לצערי ההשלכות הללו כבר באות לידי ביטוי בהאטת הצמיחה כפי שאנו מזהים כיום. בנוסף לאתגרים הרגילים עמם מתמודדים היצואנים מזה תקופה ארוכה, נוספו כעת קשיים נוספים על רקע המצב הביטחוני המשבש את תהליכי הייצור בחלק מהמפעלים ולעיתים מקשה ומעכב סגירה של עסקאות חדשות.
"היצואנים הישראלים נאבקים כבר תקופה ארוכה באיומים מבית ומחוץ: השקל שממשיך להתחזק שוחק באופן עקבי את רווחיהם ופוגע בכושר התחרות, לצד סביבה תחרותית קשה מצד שווקי אירופה ואסיה, קשיים רגולטורים, בירוקרטיה וחסמי סחר רבים המוטלים על ידי הממשלות. הנפגעים העיקריים הם בעיקר היצואנים הקטנים והבינוניים, המתקשים להתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפניהם ומנהלים מאבק יומיומי על הישרדותם.
"על רקע זה, ניכרת מגמה מדאיגה של ירידת היקפי היצוא של היצואנים הקטנים והבינוניים. חלקן של עשר היצואניות הגדולות בסך יצוא הסחורות בשנים האחרונות הולך וגדל בהתמדה, מכ-% 36 בשנת 2007, לכ-51% כיום, תופעה שמביאה לתלות הולכת וגוברת של המשק במספר מצומצם של עסקים במשק הישראלי.
"אני שב ומזכיר כי הגידול ביצוא הינו המנוע לגידול בתעסוקה ובתוצר העסקי, שנמצא כיום בשעורי צמיחה מתונים ביותר. אני קורא לממשלה לשים את הדגש על פעילות ממוקדת לשיפור מצב היצוא דווקא בשעת חירום זו. המצב מחייב תכנית פעולה אינטגרטיבית של משרדי הממשלה, תוך הקמת ’פורום יצוא’ ממלכתי על מנת לנהל את המשבר אליו נקלענו".