בית המשפט יוסמך לקבוע מסלול מיוחד לקצבת עונשו של רוצח במקרה רצח חמור מיוחד. כך אושר היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה ראשונה.
הצעת החוק המקורית של ח"כ שקד, ביקשה להסמיך את בית המשפט לקבוע, כי מי שיורשע ברצח ממניעים לאומניים או במקרי רצח חמורים במיוחד, כגון רצח ילדים, יישא את כל המאסר אשר יושת עליו ללא אפשרות הקלה בעונשו או לקצבת עונשו או קבלת חנינה מאת נשיא המדינה. בנוסף, ההצעה ביקשה למנוע מנשיא המדינה לתת חנינה לשחרור מוקדם לרוצחים כאלה, בעסקאות על רקע מדיני-בטחוני.
מאחר ומליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת שמבקשת להוציא מידי נשיא המדינה את הסמכות לשחרר אסירים בעסקאות על רקע מדיני-בטחוני, הוחלט שהצעת החוק של ח"כ איילת שקד תעסוק בתיקון לחוק שחרור על תנאי ממאסר, חוק שמטפל במנגנון קצבת עונשם של אסירי עולם. החוק הנוכחי, מאפשר דיון בשחרור מוקדם בחלוף 7 שנות מאסר ומגביל את הקציבה ללא פחות מ-30 שנות מאסר.
הצעת החוק עפ"י הנוסח החדש, מבקשת להסמיך את בית המשפט לקבוע מסלול מיוחד של קצבת עונשו של מי שהורשע ברצח וביצע את המעשה בנסיבות יוצאות דופן בחומרתן. ועדת השחרורים המיוחדת לא תדון בבקשה לקצבת עונשו בטרם חלפו לפחות 15 שנות מאסר מעונשו, ולא תקצוב את עונשו לתקופה הפחותה מ-40 שנים.
ח"כ איילת שקד אמרה שהיא נאלצה להסכים לפשרה על מנת למנוע פגיעה במוסד הנשיא ובסמכותו להעניק חנינה לאסירים, וכן על מנת לשמור על עקרון הפרדת הרשויות.
מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור שכיהנה עד לא מכבר כמנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים אמרה שבפועל, זמני ההמתנה לקצבת עונשם של אסירי עולם, נעים בין 15 ל 30 שנה. עונשם של אסירים בטחונים נקצב לתקופה של בין 30 ל 50 שנה. ברוב המקרים, לא נקצב עונשם או שהוא נקצב לאחר שנים רבות. לדבריה, "מחקר שביצענו מעלה שישראל במקום טוב ביחס לעולם, מבחינת החומרה שאנו מתייחסים לרצח". פלמור הוסיפה ואמרה "אורך מאסר עולם, נמצא במגמת עליה ועומד היום בממוצע על 30 שנה ומעלה. לעומת אירופה, שם מאסר עולם עומד בממוצע על כ 20 שנה".
ח"כ מירב מיכאלי תמכה בדעתה של נציגת משרד המשפטים שביקשה לאפשר בחוק שיקול דעת למקרים חריגים במיוחד, לקצבת העונש ל 30 שנות מאסר. מיכאלי הוסיפה ואמרה "אנו מוציאים כסף רב על כליאה ופחות מידי על שיקום. צריך לשנות באופן דרמטי את ההשקעה שלנו בשיקום אסירים" אמרה מיכאלי.
ח"כ דוד צור אמר "אני לא אוהב את הפשרה. אני סבור שהרציונל מאחורי ההצעה, הוא עשיית צדק במקרי רצח קיצוניים. אני חושב שההצעה המקורית מאזנת בין עונש מוות, למאסר עולם שכמעט תמיד נקצב".
סגנית הסנגור הציבורי הראשי עו"ד חגית לרנאו התנגדה להצעת החוק בטענה שצריך לתת לאסירים תקווה. צריך להראות לאסירים איזה שהוא חלון רחוק. לרנאו סבורה שצריך למתן את הדחף לענישה חמורה. "הבעיה בהצעת החוק, היא עונשי חובה, על אסירים שלעיתים כן יהיה מקום לשחרר אותם. כגון אסיר דמנטי. מה טעם להמשיך להחזיק אותו בכלא ?" שאלה לרנאו.
כאמור, בתמיכת שלושה חכי"ם מול התנגדותה של ח"כ מיכאלי, הצעת החוק אושרה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה.