יבמ תשקיע שלושה מיליארד דולר בחמש השנים הבאות, בשתי תוכניות מחקר נרחבות ובשלבים המוקדמים של מיזמי פיתוח, המיועדים לפרוץ מחסומים בתחום טכנולוגיית השבבים, על מנת לספק את עוצמת העיבוד הנדרשת למערכות ענן מחשוב ו- Big Data.
תוכנית המחקר הראשונה בה משקיעה יבמ, זכתה לכינוי "שבעה ננומטר והלאה", ומתמקדת בפיתוח טכנולוגיית סיליקון שתתגבר על האתגרים המורכבים המאיימים על המשך ההתקדמות של תהליכי המזעור הקיימים, ועלולים למנוע ייצור שבבים עתידיים כאלה. התוכנית השנייה, מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות חלופיות לעידן שלאחר הסיליקון, שיעשו שינוי בגישות ייצור ובחומרים שונים לחלוטין, הנדרשים להערכת מומחי יבמ ואנשי מקצוע אחרים, על מנת לעקוף את המחסומים הפיזיקאליים המגבילים את המשך תהליכי המזעור של שבבים מבוססי סיליקון.
יישומי ענן מחשוב ו- Big Data מציבים אתגרים חדשים למערכות מחשוב, כאשר במקביל מגיעים השבבים הפועלים בלב המערכות האלה אל מגבלות הטכנולוגיה. אתגרי רוחב הפס בגישה לזיכרון, תקשורת מהירה וצריכת זרם הופכים מורכבים וקריטיים יותר.
הצוותים שיפעלו במסגרת יבמ יכללו מדענים ומהנדסים ממעבדות המחקר ומפעלי הייצור של החברה באלבני, יורק טאון, אלמדן ואירופה. יבמ צפויה להרחיב את ההשקעה במחקרים שכבר יצאו לדרך, דוגמת השימוש בננו-שפורפרות (nanotubes) פחמן, שילוב סיליקון ופוטוניקה (הולכת אור), טכנולוגיות זיכרון חדשות, וארכיטקטורות התומכות במחשוב קוונטי ובמחשוב קוגניטיבי.
במקביל, תמשיך יבמ להשקיע במחקר בסיסי בתחומי הננו ובמחשוב קוונטי, אותם מובילה יבמ בשלושה העשורים האחרונים.
חוקרים של יבמ ומומחים אחרים בתחום המוליכים למחצה, צופים תהליך מאתגר של מעבר מטכנולוגיות ייצור של 22 ננומטרים כיום, ל- 14 ננומטר ולאחר מכן לעשרה ננומטר בשנים הבאות. עם זאת, המעבר הבא, לשבעה ננומטרים ואולי אף למימדים קטנים עוד יותר יחייב השקעה משמעותית וחדשנות בארכיטקטורות של מוליכים למחצה, כמו גם המצאה של כלים וטכניקות חדשים לייצור.
לדברי ג’ון קלי, סגן נשיא בכיר וראש חטיבת המחקר של יבמ, "השאלה אינה האם אנו מציגים טכנולוגית 7 ננומטר לייצור, אלא איך, מתי, ובאיזה מחיר?"