לאומי בסקירה על פרטנר: רגולציה, רגולציה ושוב רגולציה: הנושא העיקרי - אם לא הבלעדי - שמשפיע כיום על שווי חברות הסלולר המקומיות הוא נושא הרגולציה. משרד התקשורת הפנים שללא כניסה של מתחרים חדשים, שום רגולציה לא תהיה אפקטיבית. תחת מבנה השוק הנוכחי, כשר המיקוח של חברות הסלולר הוא כה גדול, כך שכל הגבלה רגולטורית מגולגלת כמעט במלואה לצרכן. קחו לדוגמא את ההפחתה של דמי הקישוריות - בשיווי המשקל הנוכחי, היא תועמס ברובה על הצרכן. מה שצפוי לקרות במבנה השוק הקיים, זה "גלגול זוחל" של תעריפי השיחות לכיסו של הצרכן, כאשר לצרכן לא תהייה כל אלטרנטיבה. את זה, בדיוק, הרגולטור מנסה לשנות.
תמחור בתנאי אי-וודאות: נכון להיום, קשה לדעת אם הממשלה תצליח להנחיל רפורמה מהפכנית בשוק, מתי המתחרים החדשים יכנסו ועד כמה הם יצליחו. לפיכך, מידת אי הוודאות בקביעת שווי של פרטנר היא גדולה מתמיד. כמקובל במקרים מהסוג הזה, הערכת השווי שלנו מתמודדת עם אי הוודאות האמורה באמצעות יצירת תרחישים. מובן, שאין טעם לשרטט את כל התרחישים האפשריים, מה שחשוב זה לשרטט את "גבולות הגזרה", את אותם שני תרחישי קצה - האופטימי והפסימי. במילים אחרות, מה שחשוב, הרבה יותר ממחיר היעד "המדויק", זה טווח השווי הכלכלי.
התרחיש האופטימי - מניח כי ההשפעה של השינויים הצפויים בענף תהיה די מוגבלת.
התרחיש הפסימי - עיקר המאמצים שלנו הושקעו בשרטוט התרחיש הפסימי, בפרט לגבי עוצמת הפגיעה הצפויה בשני פרמטרים מרכזיים: הראשון, אובדן של נתח שוק. השני, פגיעה בהכנסות וברווחיות (כתוצאה מירידת מחירים). הבסיס ששימש אותנו, לצורך אמידת אותה פגיעה צפויה, זה התהליך הדומה שהתרחש בחלק ממדינות אירופה בשנים האחרונות.
נדמה לנו כי שווי השוק הנוכחי של פרטנר נצמד לתרחיש הפסימי. למעשה, המשקיעים עברו ממצב של התעלמות מוחלטת מהסיכונים העסקיים בענף (הסיטואציה ששררה בשווקים לפני חודשים מספר) למצב בו הם מתמחרים את הפגיעה הפוטנציאלית באופן כמעט ודאי. אנו סבורים כי הן ההתעלמות המוחלטת הייתה מוגזמת והן התמחור הנוכחי מוגזם - "האמת", נמצאת היכן שהוא באמצע.
טווח השווי הכלכלי שקיבלנו מצוי בין 57 ₪ למניה (התרחיש הפסימי) ל- 80 ₪ למניה (התרחיש האופטימי). שקלול של אותם שני תרחישי קצה, הביא אותנו לקביעת מחיר יעד של 71 ₪ למניה.