ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה היום דיון מהיר עקב חששם של חברי כנסת מתכנית לקידוחי נפט בגולן. את הבקשה לדיון מהיר הגישו חברי הכנסת תמר זנדברג, דב ליפמן, סתיו שפיר, דב חנין וגילה גמליאל. את הדיון ניהלה ח"כ פנינה תמנו-שטה.
בפתח הדיון הסביר ח"כ דב חנין כי מדובר בשאלה בעלת חשיבות גבוהה. הוא הסביר כי מדובר בסוגיית חיפוש נפט ברמת הגולן באמצעות שימוש בשיטות לא-קונבנציונליות, דבר שעלול להשפיע משמעותית על הסביבה בגולן – אגן ההיקוות של הכינרת. עוד אמר כי היעד של חיפושי הנפט הוא איתור נפט כלוא (tight oil) באמצעות טכנולוגיות של סידוק סלעים (hydraulic fracturing ידוע יותר כ- fracking).
בטכנולוגיות אלו נעשה שימוש בכימיקלים ולעיתים בחימום תת-הקרקע. ח"כ חנין אמר כי מדובר בהתערבות קשה בסביבה באזור שהוא בעל רגישות גבוהה. עוד אמר כי המכון לחקר ימים ואגמים (של משרד האנרגיה והמים)ביקר את המסמך הסביבתי שהוגש על יד החברה היזמית – חברת אפק. הוא הזהיר כי ליטר אחד של נפט עלול להפוך מיליון ליטרים של מי שתייה לבלתי ראויים לשתייה. "אין לנו עוד כינרת. איננו יכולים להרשות לעצמנו זיהום בכינרת, אמר ח"כ חנין.
ח"כ תמר זנדברג אמרה כי מדובר בסוגיה קלאסית של "הון-שלטון-משאבי הסביבה". היא הדגישה כי כל ההליכים לקראת הקידוח התאפיינו בהיעדר שקיפות, חוסר ידע ונוצר חשש לפגיעה קשה באזור רגיש במיוחד.
היא שאלה שתי שאלות: חברת אפק טוענת כי מדובר בקידוחים לחיפוש נפט נוזלי אולם זה לא עולה בקנה אחד עם דיווחיהם לבורסה. האם יש תכניות לפעול בשיטה של סידוק סלעים? האם מדובר בחיפוש נפט או פצלי שמן? הפקת נפט מפצלי שמן דורשים חימום של תת הקרקע.
ח"כ סתיו שפיר אמרה כי קשה מאד לתושבים מקומיים להתמודד מול עצמת בעלי האינטרסים – מחפשי הנפט. עוד אמרה כי אינה מבינה "איך עם המחובר לאדמתו אינו נזהר מלפגוע בה".
ח"כ דב ליפמן אמר כי מדינת ישראל יכולה להגיע עד שנת 2040 לייצור 80% מהאנרגיה באמצעות אנרגיה מתחדשת וחבל דווקא לפעול לחיפוש מקורות אנרגיה מתכלה כאשר מקורות אלו עלולים לסכן את האדם, הטבע והסביבה. ח"כ זבולון כלפה אמר כי כרגע מתנהל הליך מסודר מול הוועדה המחוזית ולא ברור לו מדוע וועדת הפנים והגנת הסביבה צריכה לקיים דיון מקדמי.
אלכסנדר וורשבסקי, הממונה על הנפט במשרד התשתיות האנרגיה והמים, אמר כי הליכי הקידוח מתוכננים על פי ההנחיות לחיפושי נפט ביבשה. ד"ר אילן נסים, ממנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, אמר כי הדו"ח הסביבתי מצביע שאין פגיעה סביבתית בשלב החיפושים וכי במעבר משלב החיפושים לשלב ההפקה החברה היזמית תתבקש להגיש תכנית מפורטת הכולל תסקיר השפעה על הסביבה. עוד אמר כי לא מדובר בחיפוש פצלי שמן.
אפי איתם, יו"ר החברה היזמית אפק, אמר כי החברה עברה את כל הגורמים הרגולטיביים. הוא הצהיר כי החברה אינה מחפשת פצלי שמן ולא תפיק נפט מפצלי שמן. עוד אמר כי "במהלך קידוחי חיפוש הנפט לא נפעל בטכנולוגיית fracking".
נציגי חקלאים מהגולן אמרו כי "אם 50% מדברי המומחים נכונים זו תהיה קטסטרופה". הם הביעו חשש כבד מאד מפגיעה באדמה ובסביבה.
נציגת אדם טבע ודין אמרה כי לוועדה המחוזית לא הוגש כל המידע הנדרש ולכן עדיין לא התקבלה החלטה של הוועדה המחוזית. נציג הוועדה המחוזית, האדריכל אריאל טוויטו, אמר כי אכן הוועדה לא קיבלה עדיין החלטה לגבי התכנית. ד"ר אור קרסין, ראש החטיבה למשפט ציבורי, באוניברסיטה הפתוחה, אמרה כי היא מציעה כי הוועדה תקבל החלטה שההליך הרגולטורי הנוכחי אינו מאפשר קבלת החלטה בקשר להליך וכי יש צורך בשינוי רגולטורי. היא הציעה כי תוקם וועדה ממלכתית שתבחן את מדיניות הפקת הנפט ותשאל האם הפקת נפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות מתאימה לישראל.
ח"כ תמנו- שטה ביקשה לסכם את הדיון ואמרה כי הוועדה מבקשת מוועדת התכנון המחוזית להעביר את החלטותיה אל וועדת הפנים. עוד אמרה כי הוועדה מבקשת שמרד האנרגיה יוודא קבלת כל האישורים הנדרשים בחוק הן השלב חיפוש הנפט והן בשלב ההפקה. כמו כן ביקשה לוודא כי לא ייעשה שימוש בטכנולוגיית fracking.
בתום הסיכום הודיעו חברי הוועדה, ח"כ דב חנין וח"כ תמר זנדברג, כי הסיכום אינו מקובל עליהם וביקשו להציע הצעה נגדית ולקיים הצבעה. ח"כ שטה לא נענתה לבקשתם אולם אמרה לאחר מכן כי יתקיים דיון נוסף בנושא.