"אף אחד מבכירי המערכת הבנקאית הוא לא שחקן כדורגל גדול, הם לא פרופסורים גדולים ואין להם שוק במקום אחר, יש להם מלא תחליפים ואין קשר בין שכרם לתועלת השולית מהם או לתחרות" – כך אמר היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, בדיון שקיימה הוועדה בנושא התייעלות בבנקים ובו קיבלה גם דיווח על עמלות הבנקים. היו"ר ברוורמן הוסיף: "הקפיטליזם הנאור הפך לקפיטליזם אוליגרכי ואני מצפה ממנהלי הבנקים לחתוך בשכרם בצורה משמעותית מבחינה מוסרית, כי אי השוויון בישראל מפרק אותנו".
ח"כ ברוורמן אמר את הדברים בתגובה לנתונים שהציג בוועדה המפקח על הבנקים, דודו זקן, שאמר כי מספר האנשים שעלות שכרם היא מעל 600 אלף שקל עלה מ-1,632 בשנת 2012 ל-1969 ב-2013. זקן אמר בדיון כי עלות השכר בבנקים בישראל היא כ-59% מסך הוצאות הבנקים, לעומת 46% בבנקים ב-OECD. לדבריו, חיסכון בהוצאות השכר בהתאם לממוצע ב-OECD יכול לחסוך כ-3-4 מיליארד שקל בשנה למערכת הבנקאית.
המפקח על הבנקים התייחס גם הוא לנושא שכר מנהלי הבנקים, ואמר כי "ההתייעלות מתחילה מלמעלה ומדוגמה אישית". הוא הוסיף כי בנק ישראל תומך בהרחבת היוזמה של שר האוצר להגבלת שכר הבכירים. עם זאת הוא הוסיף כי שכר הבכירים לא יפתור את הבעיה, שנמצאת גם בשכבת המנהלים שמתחת לראשי הבנקים. לדבריו, 50% מההסכמים הקיבוציים במערכת הבנקאית קשורים להסכם הקיבוצי בבנק לאומי. "אנחנו לא נגד הסכמים קיבוציים, אבל הקשירה הזו בין ההסכמים היא הבעייתית", אמר זקן.
כמו כן קיימה היום הוועדה דיון נוסף בנושא הבנקאות, והחלה להכין לקריאה ראשונה את ההצעות של חברי הכנסת מירי רגב, ניצן הורוביץ, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי וחברי כנסת נוספים, לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לשלם ללקוחות ריבית על יתרת זכות בחשבון עובר ושב. לפי ההצעות, את שיעור הריבית יקבע נגיד בנק ישראל לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לבנק ובאישור שר האוצר. בדיון נכחו, מלבד היו"ר, רק ח"כ אברהם מיכאלי, ח"כ מרגי וח"כ יצחק וקנין. ח"כ מיכאלי ציין כי הצעות חוק דומות הוגשו כבר לפני שנים, בכנסות קודמות, אך נפלו. לדבריו, הפעם שר האוצר הבין שהתנגדותו לא נכונה.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, טען כי הבנקים נהנים מהכספים חשבונות העו"ש בכמה דרכים, הם גובים ריבית גבוה על האוברדרפט ומשלמים ריבית זעומה על פיקדונות. לטענתו, פער הריביות מגיע לפי 10 לפחות, כאשר מרבית הכנסות הבנקים מגיעות מהפער הזה. הוא הזהיר כי אם הבנקים יחויבו לשלם ריבית על יתרת זכות הם יעלו את ריביות החובה, וקרא לבנק ישראל לפקח על מרווח הריביות.
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, טען מנגד כי מזה 3 שנים הבנקים מתגמלים את הלקוחות ויוצרים ערך ליתרות הזכות שלהם בדרכים אחרות, כמו מנגנוני קיזוז בין יתרת זכות ליתרת חובה או העברת כסף לפיקדון ומהפיקדון לעו"ש. הוא הוסיף כי לא מקובל ולא סביר לחייב את הבנקים בחקיקה לשלם ריבית. "ריבית זה עולם של סיכונים ואני לא מכיר מצב שבו פקיד קובע ריביות לבנקים", אמר. באשר למרווחי הריבית טען פרל כי המרווחים בישראל מעט נמוכים מהמרווחים בעולם, הוא הוסיף כי כיום הריביות בכל העולם נמוכות ובאירופה הריביות על פיקדונות הן שליליות, ואף הזכיר כי ריבית בנק ישראל כיום היא 0.75% בשנה.
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי "כל הצעה שתקבע שהבנקים צריכים לשלם ללקוחות היא טובה, אבל החשש הוא שביצוע ההצעה הזו לא יעזור ללקוח והוא ימשיך להרגיש מתוסכל". מלמד הציע להעריך כמה כסף יידרשו הבנקים לשלם במסגרת ההצעה הזו ללקוחות, ואמר כי במקום שכל לקוח יקבל סכומים בודדים אפשר להשקיע את כל הכסף, שיצטבר לסכום גדול, בסיוע ללקוחות החלשים ביותר שלא יכולים לקבל אשראי בבנקים.
המפקח על הבנקים זקן אמר כי "ההצעות לא משרתות את המטרה, לא תשרת את האוכלוסיות החלשות ואת הגברת התחרות והוא מתנגד לה. לדבריו, הצעת החוק הראשונה בנושא עלה כבר בשנת 2000, אולם מאז העיקרון קיים הלכה למעשה בצורה טובה יותר ותחרותית יותר בין הבנקים. "הצעות החוק מהשנים האחרונות, יחד עם פעולות הפיקוח על הבנקים עשו את שלהן והבנקים מציעים ללקוחות ערך גדול יותר מהריביות על פיקדונות קצרי מועד", אמר זקן. לדבריו, ריבית החובה הממוצעת עומד על 7.98% וריבית הפיקדונות על כ-0.2% בממוצע. "אנחנו סבורים שאין בעיה", אמר זקן בהתייחס למרווחי הריביות. "להטיל חובה חוקית על הבנקים לשלם ריבית אחידה יצור מצב יותר גרוע ולא תחרותי, כולם יתיישרו לפי אותה ריבית. פיקוח הוא הצעד האחרון ולא ישרת את התחרות או הצרכנים", אמר.
ח"כ מיכאלי אמר כי אין ספק שהצעות החוק הוגשו מאחר שהתחושה בציבור ושל חברי הכנסת היא שהבנקים לא עובדים מול הלקוחות בצורה הגונה. ח"כ מיכאלי ביקש לקבל סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבחון האם תהייה אפקטיביות להצעת החוק, ואמר כי מצד אחד המחוקקים לא רוצים לפעול בצורה פופוליסטית, אך מצד שני הבנקים צריכים להציע לאזרחים הצעות רציניות יותר. "לא נקדם הצעת חוק שתהפוך לאות מתה", אמר.
היו"ר ברוורמן אמר כי בציבור יש טרוניה שמוצדקת בחלקה הגדול, לכן הוא הצטרף לבקשת ח"כ מיכאלי לקבל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בנושא אפקטיביות ההצעה. הוא הוסיף ודרש מאיגוד הבנקים להעביר לוועדה מסמך שיפרט את מה שמציעים הבנקים ללקוחות בתחום ריבית הזכות בעו"ש. ח"כ ברוורמן אף הציע לבנקים למסור מיוזמתם הודעה ללקוחות שמחזיקים יתרת זכות של 15-20 אלף שקלים, על יתרת הזכות ועל אפשרויות השקעת הכספים באפיקים השונים. הוא אף ביקש מאיגוד הבנקים להעביר לוועדה התייחסות להצעתו, ואמר כי הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא.