בשנים האחרונות הואץ קצב הגידול הנומינלי של החוב של משקי הבית, בעיקר כתוצאה מעלייה בחוב לדיור. אף על פי כן, היחס בין החוב של משקי הבית לתוצר הנומינלי עלה אך במעט ואילו היחס למול ההכנסה הפנויה לא השתנה, והוא נמוך משמעותית מהנתון המקביל ברוב המדינות המפותחות. כך עולה מקטע מתוך "דוח היציבות הפיננסית" שיפרסם בקרוב בנק ישראל - מגזר משקי הבית מזווית היציבות הפיננסית.
מאזן הנכסים וההתחייבויות של משקי הבית בישראל מראה כי משקי הבית, בממוצע, נהנים מעודף גדול של נכסים על התחייבויות, והמינוף שלהם נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
בהסתכלות על פני עשירוני הכנסה, ניתן לראות כי עבור שלושת העשירונים התחתונים, החשופים יותר לסיכון של מיתון ואבטלה, יחס החזר משכנתה מהכנסה גבוה מהממוצע.
בתגובה לנתונים, אמר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, כי "זוהי בדיוק הסכנה שאני מתריע עליה מזה 3 שנים. הריבית הנמוכה מהווה מלכודת דבש ותהפוך לחרב פיפיות לאלפי משקי בית שלקחו משכנתא, ברגע שחלילה תתחיל לעלות. משק בית שלקח משכנתא בסך מיליון שקלים יאלץ לעמוד במצב בלתי אפשרי להחזר משכנתא שיגיע לחלק הארי של משכורת חודשית שלמה. השילוב של עליית מחירים מסחררת מאז 2006 בכלל ו2008 בפרט משמעותה הכפלת מחירי הדיור בפעול יחד עם ריבית הולכת וקטנה עשויה להיות פצצת זמן מתקתקת ומה שלא יאפשר לרבבות משקי בית לעמוד בהחזר החודשי".
לדברי קרן חיות, סמנכ"ל מידע כנסים: "קיים כאן לא רק היבט כלכלי אלא גם ובעיקר חברתי מסוכן מאין כמותו. בבדיקה שערכנו במסגרת פרויקט התחדשות עירוני הארצי שאנו יוזמים מתברר כי היעדר קידום התחדשות עירונית מהווה גורם ישיר למחסור הקריטי בדיור, לעליות המחירים ולצורך לקחת משכנתאות הגבוהות פי 2 בממוצע (כ-800 אלף שקל לעומת כ-400 אלף שקל לעומת 2008), זוהי חבית נפץ חברתית ועל מנת שלא נגיע חלילה להתמוטטות שפקדה את ממשלות יוון וספרד כולל אבטלה ענקית, פשיטות רגל ואובדן דירות, חייבת ממשלת ישראל מחר לקדם התחדשות עירונית מקיפה של מאות יחידות דיור".